Hohelied 2
1 Ich bin eine Narzisse in Saron, eine Lilie der Täler. –
| אני חבצלת השרון שושנת העמקים |
2 »Wie eine Lilie unter den Dornen, so ist meine Freundin inmitten der Mädchen.« –
| כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות |
3 Wie ein Apfelbaum unter den Bäumen des Waldes, so ist mein Geliebter inmitten der Burschen; in seinem Schatten begehr’ ich zu weilen: seine Frucht ist meinem Gaumen gar süß.
| כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי |
4 In ein Weinhaus hat er mich (jetzt) geführt, doch sein Panier über mir ist die Liebe.
| הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה |
5 Stärkt mich doch mit Traubenkuchen! Erquickt mich mit Äpfeln, denn ich bin liebeskrank!
| סמכוני באשישות--רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני |
6 Seine Linke liegt unter meinem Haupt, und seine Rechte umfängt mich.
| שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני |
7 O laßt euch beschwören, ihr Töchter Jerusalems, bei den Gazellen oder den Hinden der Flur: störet die Liebe nicht auf und wecket sie nicht, bis es ihr selber gefällt!
| השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ |
8 Horch! mein Geliebter! Siehe, da kommt er, springt daher über die Berge, hüpft über die Hügel!
| קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים--מקפץ על הגבעות |
9 Mein Geliebter gleicht einer Gazelle oder dem jungen Hirsch. Ach sieh, da steht er hinter unsrer Mauer! Ich schaue durchs Fenster, gucke durchs Gitter!
| דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו--משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים |
10 Mein Geliebter hebt an und ruft mir zu: »Steh auf, meine Freundin, meine Schöne, und komm!
| ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך |
11 Sieh nur: der Winter ist dahin, die Regenzeit vorüber, ist vergangen!
| כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו |
12 Die Blumen zeigen sich auf der Flur, die Zeit der Gesänge ist da, und der Turteltaube Ruf läßt sich im Land wieder hören;
| הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו |
13 der Feigenbaum setzt seine Knospen an, und der Reben Blüte spendet ihren Duft. Steh auf, meine Freundin, meine Schöne, und komm!
| התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי (לך) רעיתי יפתי ולכי לך |
14 Mein Täubchen im Felsengeklüft, im Versteck der Felswand, laß mich schauen dein Antlitz, deine Stimme mich hören! Denn süß ist deine Stimme, dein Antlitz so lieblich!«
| יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה |
15 Fangt uns die Füchse, die kleinen Füchse, die Weinbergverwüster! Unsre Reben stehn ja in Blüte! –
| אחזו לנו שעלים--שעלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר |
16 Mein Geliebter ist mein, und ich bin sein; er weidet auf der Lilienau.
| דודי לי ואני לו הרעה בשושנים |
17 Bis der Abendwind haucht und die Schatten fliehn, ergehe dich frei, mein Geliebter, der Gazelle gleich, oder wie der junge Hirsch auf zerklüfteten Bergen.
| עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים--על הרי בתר |
