Psalm 90
1 Ein Gebet Moses, des Mannes Gottes. O Allherr, eine Zuflucht bist du uns gewesen
| תפלה למשה איש-האלהים אדני--מעון אתה היית לנו בדר ודר |
2 Ehe die Berge geboren waren und die Erde und die Welt von dir geschaffen wurden, ja von Ewigkeit zu Ewigkeit bist du, o Gott.
| בטרם הרים ילדו-- ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד-עולם אתה אל |
3 Du läßt die Menschen zum Staub zurückkehren und sprichst: »Kommt wieder, ihr Menschenkinder!«
| תשב אנוש עד-דכא ותאמר שובו בני-אדם |
4 Denn tausend Jahre sind in deinen Augen wie der gestrige Tag, wenn er vergangen, und wie eine Wache in der Nacht.
| כי אלף שנים בעיניך-- כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה |
5 Du schwemmst sie hinweg; sie sind wie ein Schlaf am Morgen, dem sprossenden Grase gleich:
| זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף |
6 am Morgen grünt es und sprießt, am Abend welkt es ab, und es verdorrt.
| בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש |
7 Denn wir vergehen durch deinen Zorn und werden hinweggerafft durch deinen Grimm.
| כי-כלינו באפך ובחמתך נבהלנו |
8 Du hast unsre Sünden vor dich hingestellt, unser geheimstes Denken ins Licht vor deinem Angesicht.
| שת (שתה) עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך |
9 Ach, alle unsre Tage fahren dahin durch deinen Grimm; wir lassen unsre Jahre entschwinden wie einen Gedanken.
| כי כל-ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו-הגה |
10 Unsre Lebenszeit – sie währt nur siebzig Jahre, und, wenn’s hoch kommt, sind’s achtzig Jahre, und ihr Stolz ist Mühsal und Nichtigkeit; denn schnell ist sie enteilt, und wir fliegen davon.
| ימי-שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה-- ורהבם עמל ואון כי-גז חיש ונעפה |
11 Doch wer bedenkt die Stärke deines Zorns und deinen Grimm trotz deines furchtbaren Waltens?
| מי-יודע עז אפך וכיראתך עברתך |
12 Unsre Tage zählen, das lehre uns, damit ein weises Herz wir gewinnen!
| למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה |
13 Kehre dich wieder zu uns, o HERR! Wie lange noch (willst du zürnen)? Erbarm dich deiner Knechte!
| שובה יהוה עד-מתי והנחם על-עבדיך |
14 Sättige früh uns am Morgen mit deiner Gnade, daß wir jubeln und uns freun unser Leben lang!
| שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל-ימינו |
15 Erfreue uns so viele Tage, wie du uns gebeugt hast, so viele Jahre, wie Unglück wir erlebten!
| שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה |
16 Laß deinen Knechten dein Walten sichtbar werden und ihren Kindern deine Herrlichkeit!
| יראה אל-עבדיך פעלך והדרך על-בניהם |
17 Und es ruhe auf uns die Huld des Allherrn, unsres Gottes, und das Werk unsrer Hände segne bei uns! Ja, das Werk unsrer Hände wollest du segnen!
| ויהי נעם אדני אלהינו-- עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו |
