Psalm 88
1 Ein Lied, ein Psalm von den Korahiten; dem Musikmeister, nach (der Singweise = Melodie) »die Krankheit«; ein Lehrgedicht von Heman, dem Esrahiten. O HERR, du Gott meines Heils,
| שיר מזמור לבני-קרח למנצח על-מחלת לענות משכיל להימן האזרחי ב יהוה אלהי ישועתי-- יום-צעקתי בלילה נגדך |
2 o laß mein Gebet vor dich kommen, neige dein Ohr meinem Flehen zu!
| תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי |
| כי-שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו (Sheol h7585) |
4 Schon zählt man mich zu den ins Grab Gesunknen, ich bin wie ein Mann ohne Lebenskraft.
| נחשבתי עם-יורדי בור הייתי כגבר אין-איל |
5 Unter den Toten hab’ ich mein Lager gleichwie Erschlagne, die im Grabe liegen, deren du nicht mehr gedenkst: sie sind ja deiner Hand entrückt.
| במתים חפשי כמו חללים שכבי קבר-- אשר לא זכרתם עוד והמה מידך נגזרו |
6 Du hast mich in die Grube der Unterwelt versetzt, in finstre Nacht, in die Tiefe;
| שתני בבור תחתיות במחשכים במצלות |
7 auf mir lastet schwer dein Grimm, und mit all deinen Wogen drückst du mich nieder. (SELA)
| עלי סמכה חמתך וכל-משבריך ענית סלה |
8 Meine Bekannten hast du mir entfremdet, hast mich ihnen zum Abscheu gemacht; eingeschlossen bin ich und kann nicht hinaus:
| הרחקת מידעי ממני שתני תועבות למו כלא ולא אצא |
9 mein Auge erlischt vor Elend. Ich rufe zu dir, o HERR, jeden Tag, ich breite zu dir meine Hände aus:
| עיני דאבה מני-עני קראתיך יהוה בכל-יום שטחתי אליך כפי |
10 »Kannst an den Toten du Wunder tun, oder werden Schatten aufstehn, um dich zu preisen? (SELA)
| הלמתים תעשה-פלא אם-רפאים יקומו יודוך סלה |
11 Wird man im Grabe von deiner Gnade erzählen, von deiner Treue im Abgrund?
| היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון |
12 Verkündet man dein Wunderwalten in der Finsternis und deine Gerechtigkeit im Lande des Vergessens?«
| היודע בחשך פלאך וצדקתך בארץ נשיה |
13 Ich dagegen rufe laut zu dir, o HERR, schon am Morgen tritt mein Gebet vor dich:
| ואני אליך יהוה שועתי ובבקר תפלתי תקדמך |
14 »Warum, o HERR, verwirfst du mich, verbirgst du dein Antlitz vor mir?«
| למה יהוה תזנח נפשי תסתיר פניך ממני |
15 Elend bin ich und siech von Jugend auf, ich trage deine Schrecken und verzweifle.
| עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה |
16 Deine Zornesgluten sind über mich hingegangen, deine Schrecknisse haben mich vernichtet;
| עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני |
17 sie umgeben mich immerdar wie Wasserfluten, umringen mich allzumal.
| סבוני כמים כל-היום הקיפו עלי יחד |
18 Freunde und Gefährten hast du mir entfremdet: nur die Finsternis ist mir vertraut (geblieben).
| הרחקת ממני אהב ורע מידעי מחשך |
