Psalm 77
1 Dem Musikmeister über die Jeduthuniden; von Asaph ein Psalm. Laut ruf’ ich zu Gott, ja ich will schreien,
| למנצח על-ידיתון (ידותון) לאסף מזמור ב קולי אל-אלהים ואצעקה קולי אל-אלהים והאזין אלי |
2 Wenn Drangsalszeiten über mich kommen, such’ ich den Allherrn; meine Hand ist nachts ohn’ Ermatten ausgestreckt, meine Seele will sich nicht trösten lassen.
| ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה--ולא תפוג מאנה הנחם נפשי |
3 Denk’ ich an Gott, so muß ich seufzen; sinne ich nach, so verzagt mein Geist. (SELA)
| אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה |
4 Du hältst mir die Augenlider offen, ich bin voll Unruhe und kann nicht reden.
| אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר |
5 Ich überdenke die Tage der Vorzeit, die längst entschwundenen Jahre;
| חשבתי ימים מקדם-- שנות עולמים |
6 ich denke bei Nacht an mein Saitenspiel, ich sinne in meinem Herzen nach, und es grübelt mein Geist und fragt:
| אזכרה נגינתי בלילה עם-לבבי אשיחה ויחפש רוחי |
7 »Wird der Allherr auf ewig verstoßen und niemals wieder Gnade üben?
| הלעולמים יזנח אדני ולא-יסיף לרצות עוד |
8 Ist seine Güte für immer erschöpft? sind seine Verheißungen abgetan für alle Zukunft?
| האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר |
9 Hat Gott vergessen, gnädig zu sein, oder im Zorn sein Erbarmen verschlossen?« (SELA)
| השכח חנות אל אם-קפץ באף רחמיו סלה |
10 Da sagte ich mir: »Das bekümmert mich schmerzlich, daß das Walten des Höchsten sich hat geändert.«
| ואמר חלותי היא-- שנות ימין עליון |
11 Ich will gedenken der Taten des HERRN, will gedenken deiner Wunder von der Vorzeit her,
| אזכיר (אזכור) מעללי-יה כי-אזכרה מקדם פלאך |
12 will sinnen über all dein Tun und deine großen Taten erwägen.
| והגיתי בכל-פעלך ובעלילותיך אשיחה |
13 O Gott, erhaben ist dein Weg: wo ist eine Gottheit so groß wie Gott?
| אלהים בקדש דרכך מי-אל גדול כאלהים |
14 Du bist der Gott, der Wunder tut, du hast deine Macht an den Völkern bewiesen,
| אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך |
15 hast dein Volk erlöst mit starkem Arm, die Kinder Jakobs und Josephs. (SELA)
| גאלת בזרוע עמך בני-יעקב ויוסף סלה |
16 Als die Wasser dich sahen, o Gott, als die Wasser dich sahen, erbebten sie, auch die Tiefen des Weltmeers zitterten;
| ראוך מים אלהים--ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות |
17 die Wolken ergossen sich in strömenden Regen, das Gewölk ließ Donner erkrachen, und deine Pfeile fuhren einher;
| זרמו מים עבות--קול נתנו שחקים אף-חצציך יתהלכו |
18 deine Donnerstimme dröhnte am Himmelsgewölbe, Blitze erhellten den Erdkreis, es bebte und schwankte die Erde.
| קול רעמך בגלגל--האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ |
19 Durchs Meer ging dein Weg dahin und dein Pfad durch gewaltige Fluten; doch deine Spuren waren nicht zu erkennen.
| בים דרכך--ושביליך (ושבילך) במים רבים ועקבותיך לא נדעו |
20 Du hast dein Volk geführt wie eine Herde unter Leitung von Mose und Aaron.
| נחית כצאן עמך-- ביד-משה ואהרן |
