Psalm 73
1 Ein Psalm von Asaph. Dennoch ist Gott voll Güte gegen den Frommen,
| מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים-- לברי לבב |
2 Doch ich – fast wär’ ich gestrauchelt mit meinen Füßen, nichts fehlte, so wären meine Schritte ausgeglitten;
| ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי כאין שפכה (שפכו) אשרי |
3 denn ich ereiferte mich über die Großsprecher, wenn ich sehen mußte der Gottlosen Wohlergehn.
| כי-קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה |
4 Denn bis zu ihrem Tode leiden sie keine Schmerzen, und wohlgenährt ist ihr Leib;
| כי אין חרצבות למותם ובריא אולם |
5 Unglück trifft sie nicht wie andere Sterbliche, und sie werden nicht geplagt wie sonst die Menschen.
| בעמל אנוש אינמו ועם-אדם לא ינגעו |
6 Drum ist auch Hochmut ihr Halsgeschmeide, und Gewalttat ist das Kleid, das sie umhüllt.
| לכן ענקתמו גאוה יעטף-שית חמס למו |
7 Aus strotzendem Antlitz tritt ihr Auge hervor, die Gebilde ihres Herzens wallen über.
| יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב |
8 Sie höhnen und reden in Bosheit (nur) von Gewalttat, führen Reden von oben herab;
| ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו |
9 gegen den Himmel richten sie ihren Mund, und ihre Zunge ergeht sich frei auf Erden.
| שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ |
10 Darum wendet das Volk sich ihnen zu und schlürft das Wasser (ihrer Lehren) in vollen Zügen;
| לכן ישיב (ישוב) עמו הלם ומי מלא ימצו למו |
11 sie sagen: »Wie sollte Gott es wissen, und wie sollte der Höchste Kenntnis davon haben?«
| ואמרו איכה ידע-אל ויש דעה בעליון |
12 Seht, so treiben’s die Gottlosen, und, immer in Sicherheit lebend, häufen sie Reichtum an.
| הנה-אלה רשעים ושלוי עולם השגו-חיל |
13 Ach, ganz umsonst hab’ ich rein mein Herz erhalten und in Unschuld meine Hände gewaschen;
| אך-ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי |
14 ich ward ja doch vom Unglück allzeit geplagt, und alle Morgen war meine Züchtigung da.
| ואהי נגוע כל-היום ותוכחתי לבקרים |
15 Doch hätt’ ich gesagt: »Ich will auch so reden!«, so hätt’ ich treulos verleugnet deiner Söhne Geschlecht.
| אם-אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי |
16 So sann ich denn nach, um dies zu begreifen, doch es war zu schwer für mein Verständnis,
| ואחשבה לדעת זאת עמל היא (הוא) בעיני |
17 bis ich eindrang in die Heiligtümer Gottes und achtgab auf der Gottlosen Endgeschick.
| עד-אבוא אל-מקדשי-אל אבינה לאחריתם |
18 Fürwahr, auf schlüpfrigen Boden stellst du sie, läßt sie fallen, daß sie in Trümmer zergehn.
| אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות |
19 Wie werden sie doch im Nu vernichtet, weggerafft, und nehmen ein Ende mit Schrecken!
| איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן-בלהות |
20 Wie ein Traumbild gleich nach dem Erwachen verfliegt, so läßt du, o Allherr, beim Wachwerden ihr Bild verschwinden.
| כחלום מהקיץ-- אדני בעיר צלמם תבזה |
21 Wenn mein Herz sich nun noch verbitterte und ich in meinem Innern empört mich fühlte,
| כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן |
22 so wär’ ich ein ganzer Tor und bar der Einsicht, benähme mich wie ein vernunftloses Tier gegen dich.
| ואני-בער ולא אדע בהמות הייתי עמך |
23 Doch nein, ich bleibe stets mit dir verbunden, du hältst mich fest bei meiner rechten Hand;
| ואני תמיד עמך אחזת ביד-ימיני |
24 du leitest mich nach deinem Ratschluß und nimmst mich endlich auf in die Herrlichkeit.
| בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני |
25 Wen hätt’ ich sonst noch im Himmel? Und außer dir erfreut mich nichts auf Erden.
| מי-לי בשמים ועמך לא-חפצתי בארץ |
26 Mag Leib und Seele mir verschmachten, bleibt Gott doch allzeit meines Herzens Fels und mein Teil.
| כלה שארי ולבבי צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם |
27 Denn gewiß: wer von dir sich lossagt, der kommt um; du vernichtest alle, die treulos von dir abfallen.
| כי-הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל-זונה ממך |
28 Mir aber ist Gottes Nähe beglückend: ich setze mein Vertrauen auf Gott den HERRN, um alle deine Werke zu verkünden.
| ואני קרבת אלהים-- לי-טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל-מלאכותיך |
