Psalm 68
1 Dem Musikmeister, von David ein Psalm, ein Lied. Gott steht auf: da zerstieben seine Feinde,
| למנצח לדוד מזמור שיר ב יקום אלהים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו |
2 Wie Rauch verweht, so verwehst du sie; wie Wachs zerschmilzt vor dem Feuer, so kommen die Gottlosen um vor Gottes Angesicht;
| כהנדף עשן תנדף כהמס דונג מפני-אש-- יאבדו רשעים מפני אלהים |
3 die Gerechten aber freuen sich, jubeln vor Gottes Angesicht und frohlocken voller Freude.
| וצדיקים--ישמחו יעלצו לפני אלהים וישישו בשמחה |
4 Singet Gott, lobsingt seinem Namen, machet Bahn ihm, der durch Wüsten einherfährt ›HERR‹ ist sein Name –, und jauchzet vor seinem Angesicht!
| שירו לאלהים-- זמרו שמו סלו לרכב בערבות--ביה שמו ועלזו לפניו |
5 Ein Vater der Waisen, ein Richter der Witwen ist Gott in seiner heiligen Wohnstatt.
| אבי יתומים ודין אלמנות-- אלהים במעון קדשו |
6 Gott verhilft den Vereinsamten zum Hausstand, führt Gefangne heraus zum Wohlergehn; doch Widerstrebende müssen wohnen in dürrem Land.
| אלהים מושיב יחידים ביתה-- מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה |
7 Als du auszogst, Gott, an der Spitze deines Volkes, einherschrittest durch die Wüste: (SELA)
| אלהים--בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה |
8 da bebte die Erde, da troffen die Himmel vor Gottes Angesicht, der Sinai dort vor dem Angesicht Gottes, des Gottes Israels.
| ארץ רעשה אף-שמים נטפו-- מפני אלהים זה סיני-- מפני אלהים אלהי ישראל |
9 Regen in Fülle ließest du strömen, o Gott; dein Eigentumsvolk, sooft ermattet es war: du machtest es wieder stark.
| גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה |
10 Deine Herde fand Wohnung darin, durch deine Güte stelltest du, Gott, die Schwachen wieder her.
| חיתך ישבו-בה תכין בטובתך לעני אלהים |
11 Der Allherr ließ Siegesruf erschallen der Siegesbotinnen war eine große Schar –:
| אדני יתן-אמר המבשרות צבא רב |
12 »Die Könige der Heere fliehen, sie fliehn, und die Hausfrau teilt die Beute aus.«
| מלכי צבאות ידדון ידדון ונות-בית תחלק שלל |
13 »Wollt ihr zwischen den Hürden liegen bleiben?« – »Die Flügel der Tauben, mit Silber überzogen, und ihr Gefieder gelblich schimmernd von Gold.« –
| אם-תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ |
14 »Als Könige dort der Allmächtge zerstreute, da fand ein Schneegestöber statt auf dem Zalmon.«
| בפרש שדי מלכים בה-- תשלג בצלמון |
15 Du Gottesberg, Basansberg, du gipfelreicher Berg, Basansberg:
| הר-אלהים הר-בשן הר גבננים הר-בשן |
16 warum blickt ihr neidisch, ihr gipfelreichen Berge, auf den Berg, den Gott zum Wohnsitz erkoren? Ja, ewig wird der HERR dort wohnen.
| למה תרצדון-- הרים גבננים ההר--חמד אלהים לשבתו אף-יהוה ישכן לנצח |
17 Der Kriegswagen Gottes sind vieltausendmal tausend; der Allherr ist unter ihnen, ein Sinai an Heiligkeit.
| רכב אלהים רבתים אלפי שנאן אדני בם סיני בקדש |
18 Du bist zur Höhe aufgefahren, hast Gefangene weggeführt, hast Gaben unter den Menschen angenommen; ja auch die Widerstrebenden müssen wohnen bei Gott dem HERRN.
| עלית למרום שבית שבי-- לקחת מתנות באדם ואף סוררים לשכן יה אלהים |
19 Gepriesen sei der Allherr! Tag für Tag! Uns trägt der Gott, der unsre Hilfe ist. (SELA)
| ברוך אדני יום יום יעמס-לנו--האל ישועתנו סלה |
20 Dieser Gott ist uns ein rettender Gott, und Gott der HERR weiß Rat auch gegen den Tod.
| האל לנו אל למושעות וליהוה אדני--למות תצאות |
21 Ja, Gott zerschmettert das Haupt seiner Feinde, den Haarscheitel dessen, der in seinen Sünden einhergeht.
| אך-אלהים--ימחץ ראש איביו קדקד שער--מתהלך באשמיו |
22 Der Allherr hat verheißen: »Aus Basan bring’ ich (sie) heim, ja bringe (sie) heim aus den Tiefen des Meeres,
| אמר אדני מבשן אשיב אשיב ממצלות ים |
23 auf daß du in Blut deine Füße badest und die Zunge deiner Hunde an den Feinden sich letze.« –
| למען תמחץ רגלך--בדם לשון כלביך--מאיבים מנהו |
24 Man hat, o Gott, deinen Festzug gesehn, den Festzug meines Gottes, meines Königs, im Heiligtum:
| ראו הליכותיך אלהים הליכות אלי מלכי בקדש |
25 An der Spitze zogen Sänger, dahinter Saitenspieler inmitten paukenschlagender Jungfrauen:
| קדמו שרים אחר נגנים בתוך עלמות תופפות |
26 »In Versammlungen preiset Gott, den Allherrn, ihr aus Israels Born!«
| במקהלות ברכו אלהים אדני ממקור ישראל |
27 Dort schritt Benjamin hin, der Jüngste, der sie doch beherrscht hat, die Fürsten Judas nach ihrer großen Menge, Sebulons Fürsten, die Fürsten von Naphthali.
| שם בנימן צעיר רדם--שרי יהודה רגמתם שרי זבלון שרי נפתלי |
28 Entbiete, o Gott, deine Macht, erhalte in Kraft, o Gott, was du uns erwirkt hast!
| צוה אלהיך עזך עוזה אלהים--זו פעלת לנו |
29 Um deines Tempels willen müssen Könige dir Geschenke hinauf nach Jerusalem bringen.
| מהיכלך על-ירושלם-- לך יובילו מלכים שי |
30 Bedrohe das Tier des Schilfrohrs, die Rotte der Stiere samt den Völkerkälbern, die mit Silberbarren sich unterwerfen; zerstreue die Völker, die Freude an Kriegen haben!
| גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים-- מתרפס ברצי-כסף בזר עמים קרבות יחפצו |
31 Kommen werden die Edlen aus Ägypten, Äthiopien eilt mit vollen Händen Gott entgegen.
| יאתיו חשמנים מני מצרים כוש תריץ ידיו לאלהים |
32 Ihr Königreiche der Erde, singet Gott, lobsinget dem Allherrn, (SELA)
| ממלכות הארץ שירו לאלהים זמרו אדני סלה |
33 ihm, der einherfährt im höchsten Himmel der Urzeit! Horch! Er läßt seine Stimme erschallen, den rollenden Donner!
| לרכב בשמי שמי-קדם-- הן יתן בקולו קול עז |
34 Gebt Gott die Macht! Über Israel waltet seine Hoheit und seine Macht in den Wolken.
| תנו עז לאלהים על-ישראל גאותו ועזו בשחקים |
35 Furchtbar bist du, Gott, von deinem Heiligtum aus! Israels Gott, er ist’s, der Macht verleiht und Stärke seinem Volk: gepriesen sei Gott!
| נורא אלהים ממקדשיך אל ישראל-- הוא נתן עז ותעצמות לעם ברוך אלהים |
