Psalm 66
1 Dem Musikmeister; ein Lied, ein Psalm. Jauchzet Gott, ihr Lande alle!
| למנצח שיר מזמור הריעו לאלהים כל-הארץ |
2 Lobsinget der Ehre seines Namens,
| זמרו כבוד-שמו שימו כבוד תהלתו |
3 Sprechet zu Gott: »Wie wunderbar ist dein Walten! Ob der Fülle deiner Macht huldigen dir sogar deine Feinde.
| אמרו לאלהים מה-נורא מעשיך ברב עזך יכחשו לך איביך |
4 Alle Lande müssen vor dir sich niederwerfen und dir lobsingen, lobsingen deinem Namen!« (SELA)
| כל-הארץ ישתחוו לך--ויזמרו-לך יזמרו שמך סלה |
5 Kommt und schauet die Großtaten Gottes, der wunderbar ist im Walten über den Menschenkindern!
| לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על-בני אדם |
6 Er wandelte das Meer in trocknes Land, so daß man den Strom zu Fuß durchzog; drum wollen wir uns freun!
| הפך ים ליבשה--בנהר יעברו ברגל שם נשמחה-בו |
7 Ewig herrscht er in seiner Macht; seine Augen haben acht auf die Völker: die Widerspenstigen dürfen sich nicht stolz erheben. (SELA)
| משל בגבורתו עולם-- עיניו בגוים תצפינה הסוררים אל-ירימו (ירומו) למו סלה |
8 Preiset, ihr Völker, unsern Gott, laßt laut seinen Ruhm erschallen,
| ברכו עמים אלהינו והשמיעו קול תהלתו |
9 ihn, der unsre Seele am Leben erhalten und unsern Fuß nicht hat wanken lassen.
| השם נפשנו בחיים ולא-נתן למוט רגלנו |
10 Wohl hast du uns geprüft, o Gott, uns geläutert, wie man Silber läutert;
| כי-בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף-כסף |
11 du hast uns ins Netz geraten lassen, hast drückende Last auf unsern Rücken gelegt;
| הבאתנו במצודה שמת מועקה במתנינו |
12 Menschen hast du hinfahren lassen über unser Haupt, durch Feuer und Wasser haben wir ziehen müssen: doch endlich hast du uns ins Freie hinausgeführt.
| הרכבת אנוש לראשנו באנו-באש ובמים ותוציאנו לרויה |
13 Ich komme mit Brandopfern in dein Haus, entrichte dir meine Gelübde,
| אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי |
14 zu denen meine Lippen sich verpflichtet haben, und die mein Mund verheißen in meiner Not.
| אשר-פצו שפתי ודבר-פי בצר-לי |
15 Brandopfer von Mastvieh will ich dir bringen samt dem Opferduft von Widdern; Rinder samt Böcken will ich zubereiten. (SELA)
| עלות מיחים אעלה-לך עם-קטרת אילים אעשה בקר עם-עתודים סלה |
16 Kommt her und höret, ihr Gottesfürchtigen alle: ich will erzählen, was er an meiner Seele getan!
| לכו-שמעו ואספרה כל-יראי אלהים אשר עשה לנפשי |
17 Zu ihm hab’ ich laut mit meinem Munde gerufen, während Lobpreis schon auf meiner Zunge lag.
| אליו פי-קראתי ורומם תחת לשוני |
18 Wäre mein Sinn auf Böses gerichtet gewesen, so hätte der Allherr mich nicht erhört.
| און אם-ראיתי בלבי-- לא ישמע אדני |
19 Aber Gott hat mich erhört, hat geachtet auf mein lautes Flehen.
| אכן שמע אלהים הקשיב בקול תפלתי |
20 Gepriesen sei Gott, der mein Flehen nicht verworfen und seine Gnade mir nicht versagt hat!
| ברוך אלהים-- אשר לא-הסיר תפלתי וחסדו מאתי |
