Psalm 59
1 Dem Musikmeister, nach (der Singweise = Melodie) »Vertilge nicht«; ein Lied von David, als Saul das Haus bewachen ließ, um ihn zu töten. Rette mich von meinen Feinden, mein Gott!
| למנצח אל-תשחת לדוד מכתם בשלח שאול וישמרו את-הבית להמיתו ב הצילני מאיבי אלהי ממתקוממי תשגבני |
2 Rette mich von den Übeltätern und hilf mir gegen die Blutmenschen!
| הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני |
3 Denn siehe, sie trachten mir nach dem Leben; Starke rotten sich gegen mich zusammen ohne mein Verschulden, o HERR, und ohne daß ich gefehlt.
| כי הנה ארבו לנפשי-- יגורו עלי עזים לא-פשעי ולא-חטאתי יהוה |
4 Gegen einen Schuldlosen stürmen sie an und stellen sich auf: erwache, komm mir zu Hilfe und sieh darein!
| בלי-עון ירצון ויכוננו עורה לקראתי וראה |
5 Ja, du, o HERR, Gott der Heerscharen, Israels Gott, wache auf, um alle Heiden zu strafen! Verschone keinen der treulosen Frevler! (SELA)
| ואתה יהוה-אלהים צבאות אלהי ישראל-- הקיצה לפקד כל-הגוים אל-תחן כל-בגדי און סלה |
6 Jeden Abend kommen sie wieder, heulen wie Hunde und streifen umher in der Stadt.
| ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר |
7 Siehe, sie geifern mit ihrem Munde, Schwerter stecken in ihren Lippen, denn (sie denken): »Wer hört es?«
| הנה יביעון בפיהם--חרבות בשפתותיהם כי-מי שמע |
8 Doch du, o HERR, du lachest ihrer, spottest aller Heiden.
| ואתה יהוה תשחק-למו תלעג לכל-גוים |
9 Meine Stärke, deiner will ich harren, denn Gott ist meine feste Burg.
| עזו אליך אשמרה כי-אלהים משגבי |
10 Mein Gott kommt mir entgegen mit seiner Gnade; Gott läßt meine Lust mich sehn an meinen Feinden.
| אלהי חסדו (חסדי) יקדמני אלהים יראני בשררי |
11 Töte sie nicht, daß mein Volk sie nicht vergesse! Treibe sie in die Irre durch deine Macht und stürze sie nieder, du, unser Schild, o Allherr!
| אל-תהרגם פן ישכחו עמי--הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני |
12 Sündhaft ist ihr Mund, das Wort ihrer Lippen; drum laß sie sich fangen in ihrem Hochmut wegen der Flüche und Lügen, die sie reden!
| חטאת-פימו דבר-שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו |
13 Vertilge sie im Zorn, vertilge sie, daß sie nicht mehr sind! Laß sie inne werden, daß Gott in Jakob herrscht, bis an die Enden der Erde! (SELA)
| כלה בחמה כלה ואינמו וידעו--כי-אלהים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה |
14 Jeden Abend kommen sie wieder, heulen wie Hunde und streifen umher in der Stadt;
| וישבו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר |
15 sie schweifen umher nach Fraß und knurren, sind sie nicht satt geworden.
| המה ינועון (יניעון) לאכל-- אם-לא ישבעו וילינו |
16 Ich aber will deine Stärke besingen und am Morgen ob deiner Gnade jubeln; denn du bist eine feste Burg für mich gewesen, eine Zuflucht zur Zeit meiner Drangsal.
| ואני אשיר עזך-- וארנן לבקר חסדך כי-היית משגב לי ומנוס ביום צר-לי |
17 Meine Stärke, dir will ich lobsingen! Denn Gott ist meine feste Burg, der Gott, der mir Gnade erweist.
| עזי אליך אזמרה כי-אלהים משגבי אלהי חסדי |
