Psalm 44
1 Dem Musikmeister; von den Korahiten ein Lehrgedicht. O Gott, mit eignen Ohren haben wir’s gehört,
| למנצח לבני קרח משכיל אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם׃ |
2 Du hast Heidenvölker mit deiner Hand vertrieben und sie an deren Stelle eingepflanzt; Völker hast du vernichtet, sie aber ausgebreitet.
| אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם׃ |
3 Denn nicht mit ihrem Schwerte haben sie das Land gewonnen, und nicht ihr Arm hat ihnen den Sieg verschafft, nein, deine Rechte und dein Arm und deines Angesichts Licht, denn du hattest Gefallen an ihnen.
| כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם׃ |
4 Nur du bist mein König, o Gott: entbiete Hilfe für Jakob!
| אתה הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב׃ |
5 Mit dir stoßen wir unsre Bedränger nieder, mit deinem Namen zertreten wir unsre Gegner.
| בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו׃ |
6 Denn nicht auf meinen Bogen verlasse ich mich, und nicht mein Schwert verschafft mir den Sieg;
| כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני׃ |
7 nein, du gewährst uns Hilfe gegen unsre Bedränger und machst zuschanden, die uns hassen:
| כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות׃ |
8 Gottes rühmen wir uns allezeit und preisen deinen Namen ewiglich. (SELA)
| באלהים הללנו כל היום ושמך לעולם נודה סלה׃ |
9 Und doch hast du uns verstoßen und Schmach uns angetan und ziehst nicht mehr aus mit unsern Heeren;
| אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו׃ |
10 du hast vor dem Feinde uns weichen lassen, und die uns hassen, haben sich Beute geholt;
| תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו׃ |
11 du hast uns hingegeben wie Schafe zur Schlachtung und unter die Heiden uns zerstreut;
| תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו׃ |
12 du hast dein Volk verkauft um ein Spottgeld und den Preis für sie gar niedrig angesetzt;
| תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם׃ |
13 du hast uns unsern Nachbarn zum Hohn gemacht, zum Spott und Gelächter rings umher;
| תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃ |
14 hast gemacht, daß den Heiden zum Sprichwort wir dienen, daß den Kopf die Völker über uns schütteln.
| תשימנו משל בגוים מנוד ראש בל אמים׃ |
15 Allzeit steht meine Schmach mir vor Augen, und die (Röte der) Scham bedeckt mir das Antlitz,
| כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני׃ |
16 weil ich höre den lauten Hohn und die Lästerreden, weil den Feind und seine Rachgier ich sehn muß.
| מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם׃ |
17 Dies alles hat uns getroffen, und wir hatten dich doch nicht vergessen und dem Bunde mit dir die Treue nicht gebrochen.
| כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך׃ |
18 Unser Herz ist nicht von dir abgefallen und unser Schritt nicht abgewichen von deinem Pfade,
| לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך׃ |
19 daß du zermalmt uns hast an der Stätte der Schakale und mit Todesnacht uns umlagert hältst.
| כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות׃ |
20 Hätten wir unsres Gottes Namen vergessen und unsre Hände erhoben zu einem fremden Gott:
| אם שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר׃ |
21 würde Gott das nicht entdecken? Er kennt ja des Herzens geheimste Gedanken.
| הלא אלהים יחקר זאת כי הוא ידע תעלמות לב׃ |
22 Nein, um deinetwillen werden wir täglich gemordet und werden dem Schlachtvieh gleich geachtet.
| כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃ |
23 Wach auf! Warum schläfst du, o Allherr? Erwache! Verwirf nicht für immer!
| עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח׃ |
24 Warum verbirgst du dein Angesicht, denkst nicht an unser Elend und unsre Bedrängnis?
| למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו׃ |
25 Ach, bis in den Staub ist unsre Seele gebeugt, unser Leib liegt da, am Erdboden klebend!
| כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו׃ |
26 Steh auf, komm uns zu Hilfe und erlöse uns um deiner Gnade willen!
| קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך׃ |
