Psalm 35
1 Von David. Streite, HERR, mit denen, die mich bestreiten,
| לדוד ריבה יהוה את-יריבי לחם את-לחמי |
2 Ergreife Schild und Tartsche und stehe auf zur Hilfe für mich!
| החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי |
3 Zücke die Lanze und sperre meinen Verfolgern den Weg, sprich zu meiner Seele: »Deine Hilfe bin ich!«
| והרק חנית וסגר לקראת רדפי אמר לנפשי ישעתך אני |
4 Laß in Schmach und Schande geraten, die mir nach dem Leben trachten; zurückweichen müssen und schamrot werden, die auf Unheil gegen mich sinnen!
| יבשו ויכלמו מבקשי נפשי יסגו אחור ויחפרו--חשבי רעתי |
5 Laß sie werden wie Spreu vor dem Winde, während der Engel des HERRN sie zurückstößt!
| יהיו כמץ לפני-רוח ומלאך יהוה דוחה |
6 Ihr Weg müsse finster und schlüpfrig sein, während der Engel des HERRN sie verfolgt!
| יהי-דרכם חשך וחלקלקת ומלאך יהוה רדפם |
7 Denn ohn’ Ursach haben sie heimlich ihr Netz mir gestellt, meinem Leben ohn’ Ursach eine Grube gegraben.
| כי-חנם טמנו-לי שחת רשתם חנם חפרו לנפשי |
8 Möge Verderben ihn unversehens treffen, und sein Netz, das er heimlich gestellt, das möge ihn fangen: zum Verderben gerate er selbst hinein!
| תבואהו שואה לא-ידע ורשתו אשר-טמן תלכדו בשואה יפל-בה |
9 Dann wird mein Herz frohlocken über den HERRN und sich freuen ob seiner Hilfe;
| ונפשי תגיל ביהוה תשיש בישועתו |
10 alle Glieder meines Leibes werden bekennen: »HERR, wer ist dir gleich? Du bist’s, der den Elenden rettet vor dem Überstarken und den Elenden und Armen vor dem Räuber.«
| כל עצמותי תאמרנה-- יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו |
11 Es treten Lügenzeugen (gegen mich) auf, befragen mich über Dinge, von denen ich nichts weiß;
| יקומון עדי חמס אשר לא-ידעתי ישאלוני |
12 sie vergelten mir Böses für Gutes, bringen Vereinsamung über mich.
| ישלמוני רעה תחת טובה שכול לנפשי |
13 Ich aber – als krank sie lagen, war ein Sack mein Gewand; ich kasteite mich mit Fasten, und mein Gebet kehrte sich gegen mich selbst;
| ואני בחלותם לבושי שק-- עניתי בצום נפשי ותפלתי על-חיקי תשוב |
14 als wär’s mein Freund, mein Bruder, so ging ich einher; wie einer, der Leid um die Mutter trägt, so senkte ich trauernd das Haupt.
| כרע-כאח לי התהלכתי כאבל-אם קדר שחותי |
15 Doch jetzt ob meinem Sturze frohlocken sie und tun sich zusammen, sie treten zu kränkendem Spott zusammen gegen mich, und Leute, die ich nicht kenne, lästern mich unaufhörlich,
| ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא-דמו |
16 die heuchlerischen Kuchenbettler, die doch mit den Zähnen gegen mich knirschen.
| בחנפי לעגי מעוג-- חרק עלי שנימו |
17 O Allherr, wie lange noch willst du’s ansehn? Entreiß meine Seele ihren Lügenreden (oder Verwüstungen), mein Leben den jungen Löwen!
| אדני כמה תראה השיבה נפשי משאיהם מכפירים יחידתי |
18 Dann will ich dir danken in großer Versammlung, vor zahlreichem Volke dich preisen.
| אודך בקהל רב בעם עצום אהללך |
19 Laß sich nicht freun über mich, die ohn’ Ursach mir feind sind, laß nicht mit den Augen blinzeln, die ohne Grund mich hassen!
| אל-ישמחו-לי איבי שקר שנאי חנם יקרצו-עין |
20 Sie reden ja nicht, was zum Frieden dient, nein, gegen die Stillen im Lande ersinnen sie Worte des Truges;
| כי לא שלום ידברו ועל רגעי-ארץ--דברי מרמות יחשבון |
21 sie reißen den Mund weit auf gegen mich, sie rufen: »Haha, wir haben’s mit unsern eigenen Augen gesehn!«
| וירחיבו עלי פיהם אמרו האח האח ראתה עיננו |
22 Du hast’s gesehn, HERR: bleibe nicht stumm, o Allherr, bleibe nicht fern von mir,
| ראיתה יהוה אל-תחרש אדני אל-תרחק ממני |
23 Erhebe dich doch, wache auf, mir Recht zu schaffen, mein Gott und Allherr, meine Sache zu führen!
| העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי |
24 Schaffe mir Recht nach deiner Gerechtigkeit, HERR mein Gott, laß sie sich über mich nicht freuen!
| שפטני כצדקך יהוה אלהי ואל-ישמחו-לי |
25 Laß sie in ihrem Herzen nicht sagen: »Haha! So wollten wir’s!« Laß sie nicht sagen: »Wir haben ihn verschlungen!«
| אל-יאמרו בלבם האח נפשנו אל-יאמרו בלענוהו |
26 Laß sie alle enttäuscht und schamrot werden, die meines Unglücks sich freuen, laß in Schmach und Schande sich kleiden, die gegen mich großtun!
| יבשו ויחפרו יחדו-- שמחי רעתי ילבשו-בשת וכלמה-- המגדילים עלי |
27 Laß jubeln und fröhlich sein, die mein Recht mir wünschen, und laß sie immer bekennen: »Groß ist der HERR, dem das Heil seines Knechtes am Herzen liegt!«
| ירנו וישמחו חפצי צדקי ויאמרו תמיד יגדל יהוה החפץ שלום עבדו |
28 Dann soll meine Zunge verkünden deine Gerechtigkeit (und) deinen Ruhm den ganzen Tag.
| ולשוני תהגה צדקך כל-היום תהלתך |
