Psalm 32

1 Von David; ein Lehrgedicht. Wohl dem, dessen Missetat vergeben

לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃

2 Wohl dem Menschen, dem der HERR die Schuld nicht zurechnet und in dessen Geist kein Trug wohnt!

אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון ואין ברוחו רמיה׃

3 Solange ich Schweigen übte, verzehrte sich mein Leib, weil es unaufhörlich in mir schrie;

כי החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל היום׃

4 denn bei Tag und bei Nacht lag schwer auf mir deine Hand: mein Lebenssaft verdorrte wie durch Sommergluten. (SELA)

כי יומם ולילה תכבד עלי ידך נהפך לשדי בחרבני קיץ סלה׃

5 Da bekannte ich dir meine Sünde und verhehlte meine Verschuldung nicht; ich sagte: »Bekennen will ich dem HERRN meine Missetaten!« Da hast du mir meine Sündenschuld vergeben. (SELA)

חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי אמרתי אודה עלי פשעי ליהוה ואתה נשאת עון חטאתי סלה׃

6 Darum möge jeder Fromme zu dir beten, solange du dich finden läßt; wenn dann gewaltige Fluten daherstürzen – ihn werden sie nicht erreichen.

על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו׃

7 Du bist mir ein Schirm, bewahrst mich vor Unheil: mit Rettungsjubel du wirst mich umgeben. (SELA)

אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה׃

8 »Ich will dich unterweisen und dich lehren den Weg, den du wandeln sollst; ich will dich beraten, mein Auge auf dich richten.

אשכילך ואורך בדרך זו תלך איעצה עליך עיני׃

9 Seid nicht dem Roß, dem Maultier gleich, die keinen Verstand besitzen; mit Zaum und Gebiß mußt du brechen ihren Trotz, sonst kommen sie nicht zu dir.«

אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן עדיו לבלום בל קרב אליך׃

10 Zahlreich sind die Leiden des Gottlosen; doch wer auf den HERRN vertraut, den wird er mit Gnade umgeben.

רבים מכאובים לרשע והבוטח ביהוה חסד יסובבנו׃

11 Freuet euch des HERRN und frohlockt, ihr Gerechten, und jubelt, ihr redlich Gesinnten alle!

שמחו ביהוה וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב׃