Psalm 31
1 Dem Musikmeister; ein Psalm von David. Bei dir, HERR, suche ich Zuflucht:
| למנצח מזמור לדוד ב בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם בצדקתך פלטני |
2 Neige dein Ohr mir zu, eile zu meiner Rettung herbei, sei mir ein schützender Fels, eine feste Burg, mir zu helfen!
| הטה אלי אזנך-- מהרה הצילני היה לי לצור-מעוז--לבית מצודות להושיעני |
3 Du bist ja doch mein Fels und meine Burg, um deines Namens willen wirst du mich führen und leiten,
| כי-סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני |
4 mich befrein aus dem Netz, das man heimlich mir gestellt; denn du bist meine Schutzwehr.
| תוציאני--מרשת זו טמנו לי כי-אתה מעוזי |
5 In deine Hand befehl’ ich meinen Geist: du wirst mich erlösen, o HERR, du treuer Gott.
| בידך אפקיד רוחי פדית אותי יהוה--אל אמת |
6 Du hassest, die sich an nichtige Götzen halten, doch ich vertraue auf den HERRN.
| שנאתי השמרים הבלי-שוא ואני אל-יהוה בטחתי |
7 Ich will jubeln und fröhlich sein ob deiner Gnade, daß du mein Elend hast angeschaut, auf die Angst meiner Seele geachtet
| אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את-עניי ידעת בצרות נפשי |
8 und mich der Gewalt des Feindes nicht preisgegeben, nein, meine Füße gestellt hast auf weiten Raum.
| ולא הסגרתני ביד-אויב העמדת במרחב רגלי |
9 Sei mir gnädig, o HERR, denn ich bin in Bedrängnis; getrübt vor Gram ist mir mein Auge, meine Seele und mein Leib;
| חנני יהוה כי צר-לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני |
10 denn in Kummer verzehrt sich mein Leben und meine Jahre in Seufzen; erschöpft durch mein Verschulden ist meine Kraft, und verfallen sind meine Gebeine.
| כי כלו ביגון חיי-- ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו |
11 Für alle meine Feinde bin ich zum Hohn geworden, von meinen Nachbarn gemieden und ein Schrecken für meine Bekannten: wer mich sieht auf der Straße, flieht scheu vor mir.
| מכל-צררי הייתי חרפה ולשכני מאד-- ופחד למידעי ראי בחוץ-- נדדו ממני |
12 Entschwunden bin ich wie ein Toter dem Gedenken, bin geworden wie ein zerbrochnes Gefäß.
| נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד |
13 Ich habe ja viele zischeln gehört: »Grauen ringsum!« Wenn sie vereint sich gegen mich beraten, sinnen sie darauf, mir das Leben zu rauben.
| כי שמעתי דבת רבים-- מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו |
14 Doch ich vertraue auf dich, o HERR; ich sage: »Nur du bist mein Gott.«
| ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה |
15 In deiner Hand steht meine Zeit: rette mich aus der Hand meiner Feinde und meiner Verfolger!
| בידך עתתי הצילני מיד-אויבי ומרדפי |
16 Laß leuchten dein Angesicht über deinem Knecht, hilf mir durch deine Gnade!
| האירה פניך על-עבדך הושיעני בחסדך |
17 HERR, laß mich nicht enttäuscht werden, denn ich rufe dich an! Laß die Frevler enttäuscht werden, laß sie, zum Schweigen gebracht, in die Unterwelt fahren! (Sheol h7585)
| יהוה--אל-אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול (Sheol h7585) |
18 Verstummen müssen die Lügenlippen, die Freches reden gegen den Gerechten in Hochmut und Verachtung!
| תאלמנה שפתי-שקר הדברות על-צדיק עתק--בגאוה ובוז |
19 Wie groß ist deine Güte, die du vorbehältst denen, die dich fürchten, die du denen erzeigst, die ihre Zuflucht offen vor aller Welt zu dir nehmen!
| מה רב-טובך אשר-צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם |
20 Du schirmst sie mit deines Angesichts Schirm vor den Bosheitsplänen der Menschen, birgst sie in einer Hütte vor der Anfeindung der Zungen.
| תסתירם בסתר פניך-- מרכסי-איש תצפנם בסכה מריב לשנות |
21 Gepriesen sei der HERR, daß er mir seine Gnade wunderbar hat erwiesen in einer festen Stadt!
| ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור |
22 Ich zwar hatte gedacht in meiner Verzagtheit, ich sei verstoßen fern von deinen Augen; doch du hast mein lautes Flehen gehört, als ich zu dir rief.
| ואני אמרתי בחפזי-- נגרזתי מנגד עיניך אכן--שמעת קול תחנוני בשועי אליך |
23 Liebet den HERRN, ihr seine Frommen alle! Die Treuen behütet der HERR, vergilt aber reichlich dem, der Hochmut übt.
| אהבו את-יהוה כל-חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על-יתר עשה גאוה |
24 Seid stark, und euer Herz sei unverzagt, ihr alle, die ihr harret des HERRN!
| חזקו ויאמץ לבבכם-- כל-המיחלים ליהוה |
