Psalm 22
1 Dem Musikmeister, nach (der Singweise = Melodie) »Hirschkuh der Morgenröte«; ein Psalm von David. Mein Gott, mein Gott, warum hast du mich verlassen?
| למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי׃ |
2 Mein Gott! Ich rufe bei Tage, doch du antwortest nicht, und bei Nacht, doch Ruhe wird mir nicht zuteil!
| אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי׃ |
3 Und doch bist du der Heilige, der da thront über Israels Lobgesängen.
| ואתה קדוש יושב תהלות ישראל׃ |
4 Auf dich haben unsre Väter vertraut, sie haben vertraut, und du hast ihnen ausgeholfen;
| בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו׃ |
5 zu dir haben sie geschrien und Rettung gefunden, auf dich haben sie vertraut und sind nicht enttäuscht worden.
| אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו׃ |
6 Doch ich bin ein Wurm und kein Mensch mehr, bin der Leute Hohn und verachtet vom Volk;
| ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם׃ |
7 alle, die mich sehen, spotten mein, reißen den Mund auf, schütteln den Kopf:
| כל ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש׃ |
8 »Er werf’s auf den HERRN: der möge ihn befreien, der möge ihn retten: er hat ja Wohlgefallen an ihm!«
| גל אל יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו׃ |
9 Ja du bist’s, der mich der Mutter gelegt in den Schoß, mich sicher geborgen an meiner Mutter Brust;
| כי אתה גחי מבטן מבטיחי על שדי אמי׃ |
10 von Geburt an bin ich auf dich geworfen, vom Schoß meiner Mutter her bist du mein Gott.
| עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה׃ |
11 O bleibe nicht fern von mir, denn die Drangsal ist nahe, und sonst ist kein Helfer zu sehen!
| אל תרחק ממני כי צרה קרובה כי אין עוזר׃ |
12 Mich umzingeln mächtige Stiere, Basans Riesenfarren halten mich umringt;
| סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני׃ |
13 den Rachen sperren sie gegen mich auf – ein reißender, brüllender Löwe!
| פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג׃ |
14 Wie Wasser bin ich ausgegossen, alle meine Glieder sind ausgerenkt; das Herz ist mir geworden wie Wachs, zerschmolzen in meinem Innern.
| כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי׃ |
15 Vertrocknet wie eine Scherbe ist meine Kraft, und die Zunge klebt mir am Gaumen: in den Staub des Todes hast du mich gelegt.
| יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני׃ |
16 Ach, Hunde umgeben mich rings, eine Rotte von Übeltätern umkreist mich; sie haben mir Hände und Füße durchbohrt.
| כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי׃ |
17 Alle meine Gebeine kann ich zählen: sie aber blicken mich an und weiden sich an dem Anblick.
| אספר כל עצמותי המה יביטו יראו בי׃ |
18 Sie teilen meine Kleider unter sich und werfen das Los um mein Gewand.
| יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃ |
19 Doch du, HERR, bleibe nicht fern von mir, du, meine Stärke, eile mir zu Hilfe!
| ואתה יהוה אל תרחק אילותי לעזרתי חושה׃ |
20 Errette vor dem Schwert mein Leben, mein einziges Gut aus der Hunde Gewalt!
| הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי׃ |
21 Hilf mir aus dem Rachen des Löwen und bewahre mich vor den Hörnern der Büffel!
| הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני׃ |
22 Dann will ich deinen Namen meinen Brüdern kundtun, inmitten der Gemeinde dich rühmen:
| אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך׃ |
23 »Die den HERRN ihr fürchtet, preiset ihn! Ihr alle vom Hause Jakobs, ehret ihn und scheut euch vor ihm, ihr alle von Israels Stamm!
| יראי יהוה הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל זרע ישראל׃ |
24 Denn er hat nicht übersehen und nicht verabscheut das Elend des Dulders und sein Antlitz vor ihm nicht verborgen, nein, als er zu ihm schrie, auf ihn gehört.«
| כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע׃ |
25 Dir soll mein Loblied gelten in großer Gemeinde; meine Gelübde will ich erfüllen vor denen, die ihn fürchten.
| מאתך תהלתי בקהל רב נדרי אשלם נגד יראיו׃ |
26 Die Elenden sollen essen, daß sie satt werden, und die da suchen den HERRN, sollen ihn preisen: aufleben soll euer Herz für immer!
| יאכלו ענוים וישבעו יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד׃ |
27 Daran werden gedenken und zum HERRN sich bekehren alle Enden der Erde, und vor dir werden sich niederwerfen alle Geschlechter der Heiden;
| יזכרו וישבו אל יהוה כל אפסי ארץ וישתחוו לפניך כל משפחות גוים׃ |
28 denn dem HERRN gehört die Herrschaft, und er ist der Völkergebieter.
| כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים׃ |
29 Vor ihm werden niederfallen alle Großen der Erde, vor ihm die Knie beugen alle, die in den Erdstaub sinken und wer seine Seele nicht am Leben erhalten kann.
| אכלו וישתחוו כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה׃ |
30 Die Nachwelt wird ihm dienen; vom Allherrn wird man erzählen dem künft’gen Geschlecht.
| זרע יעבדנו יספר לאדני לדור׃ |
31 Sie werden kommen und seine Gerechtigkeit kundtun dem nachgeborenen Volk, daß Er es vollführt hat.
| יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה׃ |
