< Psalm 147 >

1 Preiset den HERRN! Denn schön ist’s, unserm Gott zu lobsingen, ja lieblich und wohlgeziemend ist Lobgesang.
הללו יה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה׃
2 Der HERR baut Jerusalem wieder auf, er sammelt Israels zerstreute Söhne;
בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס׃
3 er heilt, die zerbrochnen Herzens sind, und verbindet ihre Wunden;
הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם׃
4 er bestimmt den Sternen ihre Zahl und ruft sie alle mit Namen.
מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא׃
5 Groß ist unser Herr und allgewaltig, für seine Weisheit gibt’s kein Maß.
גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מספר׃
6 Der HERR hilft den Gebeugten auf, doch die Gottlosen stürzt er nieder zu Boden.
מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי ארץ׃
7 Stimmt für den HERRN ein Danklied an, spielt unserm Gott auf der Zither –
ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור׃
8 ihm, der den Himmel mit Wolken bedeckt und Regen schafft für die Erde, der Gras auf den Bergen sprießen läßt,
המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר׃
9 der den Tieren ihr Futter gibt, den jungen Raben, die zu ihm schreien!
נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו׃
10 Er hat nicht Lust an der Stärke des Rosses, nicht Gefallen an den Schenkeln des Mannes;
לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האיש ירצה׃
11 Gefallen hat der HERR an denen, die ihn fürchten, an denen, die auf seine Gnade harren.
רוצה יהוה את יראיו את המיחלים לחסדו׃
12 Preise den HERRN, Jerusalem, lobsinge, Zion, deinem Gott!
שבחי ירושלם את יהוה הללי אלהיך ציון׃
13 Denn er hat die Riegel deiner Tore stark gemacht, gesegnet deine Kinder in deiner Mitte;
כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך׃
14 er schafft deinen Grenzen Sicherheit, sättigt dich mit dem Mark des Weizens.
השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך׃
15 Er läßt sein Machtwort nieder zur Erde gehn: gar eilig läuft sein Gebot dahin;
השלח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו׃
16 er sendet Schnee wie Wollflocken und streut den Reif wie Asche aus;
הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר׃
17 er wirft seinen Hagel wie Brocken herab: wer kann bestehn vor seiner Kälte?
משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד׃
18 Doch läßt er sein Gebot ergehn, so macht er sie schmelzen; läßt er wehn seinen Tauwind, so rieseln die Wasser.
ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים׃
19 Er hat Jakob sein Wort verkündet, Israel sein Gesetz und seine Rechte.
מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל׃
20 Mit keinem (anderen) Volk ist so er verfahren, drum kennen sie seine Rechte nicht. Halleluja!
לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללו יה׃

< Psalm 147 >