Psalm 14

1 Dem Musikmeister, von David. Die Toren sprechen in ihrem Herzen:

למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה-- אין עשה-טוב

2 Der HERR schaut hernieder vom Himmel aus nach den Menschenkindern, um zu sehn, ob da sei ein Verständiger, einer der nach Gott fragt.

יהוה-- משמים השקיף על-בני-אדם לראות היש משכיל-- דרש את-אלהים

3 Doch alle sind sie abgefallen, insgesamt entartet; da ist keiner, der Gutes tut, auch nicht einer.

הכל סר יחדו נאלחו אין עשה-טוב--אין גם-אחד

4 Haben denn keinen Verstand die Übeltäter alle, die mein Volk verzehren – die das Brot des HERRN wohl essen, doch ohne ihn anzurufen?

הלא ידעו כל-פעלי-און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו

5 Damals gerieten sie in Angst und Schrecken, denn Gott war mit dem gerechten Geschlecht.

שם פחדו פחד כי-אלהים בדור צדיק

6 Beim Anschlag gegen den Elenden werdet zuschanden ihr werden, denn der HERR ist seine Zuflucht.

עצת-עני תבישו כי יהוה מחסהו

7 O daß doch aus Zion die Rettung Israels käme! Wenn der HERR einst wendet das Schicksal seines Volkes, wird Jakob jubeln, Israel sich freuen.

מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב יהוה שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל