Psalm 139
1 Dem Musikmeister, von David ein Psalm. HERR, du erforschest mich und kennst mich;
| למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע |
2 du weißt es, ob ich sitze oder aufstehe,
| אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק |
3 ob ich wandre oder ruhe, du prüfst es und bist mit all meinen Wegen vertraut;
| ארחי ורבעי זרית וכל-דרכי הסכנתה |
4 denn ehe ein Wort auf meiner Zunge liegt, kennst du, o HERR, es schon genau.
| כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה |
5 Du hältst mich von hinten und von vorne umschlossen und hast deine Hand auf mich gelegt.
| אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה |
6 Zu wunderbar ist solches Wissen für mich, zu hoch: ich vermag’s nicht zu begreifen!
| פלאיה (פליאה) דעת ממני נשגבה לא-אוכל לה |
7 Wohin soll ich gehn vor deinem Geist und wohin fliehn vor deinem Angesicht?
| אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח |
8 Führe ich auf zum Himmel, so wärst du da, und lagert’ ich mich in der Unterwelt, so wärst du dort; (Sheol h7585)
| אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך (Sheol h7585) |
9 nähme ich Schwingen des Morgenrots zum Flug und ließe mich nieder am äußersten Westmeer,
| אשא כנפי-שחר אשכנה באחרית ים |
10 so würde auch dort deine Hand mich führen und deine Rechte mich fassen;
| גם-שם ידך תנחני ותאחזני ימינך |
11 und spräch’ ich: »Lauter Finsternis soll mich umhüllen und Nacht sei das Licht um mich her!« –
| ואמר אך-חשך ישופני ולילה אור בעדני |
12 auch die Finsternis würde für dich nicht finster sein, vielmehr die Nacht dir leuchten wie der Tag: Finsternis wäre für dich wie das Licht.
| גם-חשך לא-יחשיך ממך ולילה כיום יאיר-- כחשיכה כאורה |
13 Denn du bist’s, der meine Nieren gebildet, mich gewoben im Schoß meiner Mutter.
| כי-אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי |
14 Ich danke dir, daß ich so überaus wunderbar bereitet bin: wunderbar sind deine Werke, und meine Seele erkennt das wohl.
| אודך-- על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד |
15 Meine Wesensgestaltung war dir nicht verborgen, als im Dunkeln ich gebildet ward, kunstvoll gewirkt in den Tiefen der Erde.
| לא-נכחד עצמי ממך אשר-עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ |
16 Deine Augen sahen mich schon als formlosen Keim, und in deinem Buch standen eingeschrieben alle Tage, die vorbedacht waren, als noch keiner von ihnen da war.
| גלמי ראו עיניך ועל-ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא (ולו) אחד בהם |
17 Für mich nun – wie kostbar sind deine Gedanken, o Gott, wie gewaltig sind ihre Summen!
| ולי--מה-יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם |
18 Wollt’ ich sie zählen: ihrer sind mehr als des Sandes; wenn ich erwache, bin ich noch immer bei dir.
| אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך |
19 Möchtest du doch die Frevler töten, o Gott! Und ihr Männer der Blutschuld, weichet von mir!
| אם-תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני |
20 Sie, die von dir mit Arglist reden, mit Falschheit reden als deine Widersacher.
| אשר ימרוך למזמה נשוא לשוא עריך |
21 Sollt’ ich nicht hassen, die dich, HERR, hassen, nicht verabscheun, die sich erheben gegen dich?
| הלוא-משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט |
22 Ja, ich hasse sie mit tödlichem Haß: als Feinde gelten sie mir.
| תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי |
23 Erforsche mich, Gott, und erkenne mein Herz, prüfe mich und erkenne meine Gedanken!
| חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי |
24 Und sieh, ob ich wandle auf trüglichem Wege, und leite mich auf dem ewigen Wege!
| וראה אם-דרך-עצב בי ונחני בדרך עולם |
