Psalm 132
1 Ein Wallfahrtslied. Gedenke, HERR, dem David alle seine Mühsal,
| שיר המעלות זכור-יהוה לדוד-- את כל-ענותו |
2 ihm, der dem HERRN einst zuschwor
| אשר נשבע ליהוה נדר לאביר יעקב |
3 »Wahrlich, ich will mein Wohnzelt nicht betreten, nicht mein Ruhelager besteigen;
| אם-אבא באהל ביתי אם-אעלה על-ערש יצועי |
4 ich will meinen Augen den Schlaf nicht gönnen, nicht Schlummer meinen Augenlidern,
| אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה |
5 bis eine Stätte dem HERRN ich gefunden, eine Wohnung für Jakobs mächtigen Gott!«
| עד-אמצא מקום ליהוה משכנות לאביר יעקב |
6 Ja, wir haben von ihr gehört in Ephrath, sie gefunden im Gefilde von Jaar:
| הנה-שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי-יער |
7 »Laßt uns in seine Wohnung treten, uns niederwerfen vor dem Schemel seiner Füße!
| נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו |
8 Brich auf, o HERR, zu deiner Ruhstatt, du und die Lade (das Sinnbild) deiner Macht!
| קומה יהוה למנוחתך אתה וארון עזך |
9 Laß deine Priester sich kleiden in Gerechtigkeit, und deine Frommen mögen jubeln!
| כהניך ילבשו-צדק וחסידיך ירננו |
10 Um deines Knechtes David willen weise das Antlitz deines Gesalbten nicht ab!«
| בעבור דוד עבדך-- אל-תשב פני משיחך |
11 Geschworen hat der HERR dem David einen Eid, einen wahren Eid, von dem er nicht abgeht: »Von deinen leiblichen Sprossen will einen ich setzen auf deinen Thron.
| נשבע-יהוה לדוד אמת-- לא-ישוב ממנה מפרי בטנך-- אשית לכסא-לך |
12 Wenn deine Söhne meinen Bund beachten und meine Zeugnisse, die ich sie lehren werde, so sollen auch ihre Söhne für und für sitzen auf deinem Thron.«
| אם-ישמרו בניך בריתי-- ועדתי זו אלמדם גם-בניהם עדי-עד-- ישבו לכסא-לך |
13 Denn der HERR hat Zion erwählt, hat es zu seiner Wohnung begehrt:
| כי-בחר יהוה בציון אוה למושב לו |
14 »Dies ist meine Ruhstatt für immer, hier will ich wohnen, weil ich’s so begehrt.
| זאת-מנוחתי עדי-עד פה-אשב כי אותיה |
15 Zions Nahrung will ich reichlich segnen, seine Armen sättigen mit Brot;
| צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם |
16 seine Priester werde in Heil ich kleiden, seine Frommen sollen laut frohlocken.
| וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו |
17 Dort will ich Davids Macht erblühen lassen; eine Leuchte hab’ ich meinem Gesalbten bereitet.
| שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי |
18 Seine Feinde will ich kleiden in Schmach, doch ihm soll auf dem Haupt die Krone glänzen.«
| אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו |
