< Psalm 129 >

1 Ein Wallfahrtslied. »Sie haben mich hart bedrängt von meiner Jugend an«
שיר המעלות רבת צררוני מנעורי-- יאמר-נא ישראל
2 »sie haben mich hart bedrängt von meiner Jugend an, aber doch mich nicht überwältigt.
רבת צררוני מנעורי גם לא-יכלו לי
3 Auf meinem Rücken haben die Pflüger gepflügt und lange Furchen gezogen;
על-גבי חרשו חרשים האריכו למענותם (למעניתם)
4 doch der HERR ist gerecht: er hat zerhauen der Gottlosen Stricke.«
יהוה צדיק קצץ עבות רשעים
5 Zuschanden müssen werden und rückwärts weichen alle, die Zion hassen!
יבשו ויסגו אחור-- כל שנאי ציון
6 Sie müssen gleichen dem Gras auf den Dächern, das dürr schon ist, bevor es in Halme schießt,
יהיו כחציר גגות-- שקדמת שלף יבש
7 mit dem der Schnitter seine Hand nicht füllt, noch der Garbenbinder seinen Gewandbausch,
שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר
8 und bei dem, wer des Weges vorübergeht, nicht ruft: »Gottes Segen sei über euch! Wir segnen euch im Namen des HERRN!«
ולא אמרו העברים-- ברכת-יהוה אליכם ברכנו אתכם בשם יהוה

< Psalm 129 >