< Psalm 109 >

1 Dem Musikmeister; von David ein Psalm. Du Gott, dem mein Lobpreis gilt, bleibe nicht stumm!
למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל-תחרש
2 Denn Frevlermund und Lügenmaul
כי פי רשע ופי-מרמה--עלי פתחו דברו אתי לשון שקר
3 mit Worten des Hasses haben sie mich umschwirrt und ohne Ursach’ mich angegriffen;
ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם
4 für meine Liebe befeinden sie mich, während ich doch (stets für sie) bete;
תחת-אהבתי ישטנוני ואני תפלה
5 ja sie haben mir Böses für Gutes vergolten und Haß für meine Liebe erwiesen.
וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי
6 Bestell’ einen Frevler zum Richter gegen ihn, und ein Ankläger steh’ ihm zur Rechten!
הפקד עליו רשע ושטן יעמד על-ימינו
7 Als schuldig soll er hervorgehn aus dem Gericht und sogar sein Gebet ihm als Sünde gelten!
בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה
8 Seiner Lebenstage müssen nur wenige sein, und sein Amt ein andrer empfangen!
יהיו-ימיו מעטים פקדתו יקח אחר
9 Seine Kinder müssen zu Waisen werden und seine Frau eine Witwe!
יהיו-בניו יתומים ואשתו אלמנה
10 Seine Kinder müssen unstet umherziehn und betteln und vertrieben werden aus ihres Vaterhauses Trümmern!
ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם
11 Sein Gläubiger lege Beschlag auf alles, was er hat, und Fremde müssen seine Habe plündern!
ינקש נושה לכל-אשר-לו ויבזו זרים יגיעו
12 Er finde keinen, der ihm Schonung gewährt, und niemand habe Erbarmen mit seinen Waisen!
אל-יהי-לו משך חסד ואל-יהי חונן ליתומיו
13 Sein Nachwuchs müsse der Ausrottung verfallen: schon im zweiten Gliede müsse ihr Name erlöschen!
יהי-אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם
14 Der Verschuldung seiner Väter werde beim HERRN gedacht, und die Sünde seiner Mutter bleibe ungetilgt!
יזכר עון אבתיו--אל-יהוה וחטאת אמו אל-תמח
15 Sie müssen beständig dem HERRN vor Augen stehn, und er tilge ihr Gedächtnis aus von der Erde,
יהיו נגד-יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם
16 dieweil er nicht daran dachte, Liebe zu üben, vielmehr den Elenden und Armen verfolgte und den hoffnungslos Verzagten, ihn vollends zu töten.
יען-- אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש-עני ואביון--ונכאה לבב למותת
17 Er liebte den Fluch: so treffe er ihn! Er hatte am Segen keine Freude: so bleib’ er ihm fern!
ויאהב קללה ותבואהו ולא-חפץ בברכה ותרחק ממנו
18 Er zog den Fluch an wie sein Kleid: so dringe er ihm in den Leib wie Wasser und wie Öl in seine Gebeine;
וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו
19 er werde ihm wie der Mantel, in den er sich hüllt, wie der Gürtel, den er sich ständig umlegt!
תהי-לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה
20 Dies sei meiner Widersacher Lohn von seiten des HERRN und derer, die Böses gegen mich reden!
זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על-נפשי
21 Du aber, HERR, mein Gott, tritt für mich ein um deines Namens willen! Weil deine Gnade köstlich ist, errette mich!
ואתה יהוה אדני-- עשה-אתי למען שמך כי-טוב חסדך הצילני
22 Denn elend bin ich und arm, und mein Herz ist verwundet in meiner Brust.
כי-עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי
23 Wie ein Schatten, wenn er sich dehnt, so schwinde ich hin, bin vom Sturm verweht einer Heuschrecke gleich;
כצל-כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה
24 meine Knie wanken vom Fasten, mein Leib ist abgemagert, ohne Fett;
ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן
25 und ich – den Leuten bin ich zum Hohn geworden: sehen sie mich, so schütteln sie höhnend den Kopf.
ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם
26 Stehe mir bei, o HERR, mein Gott, hilf mir nach deiner Gnade!
עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך
27 Laß sie erkennen, daß dies deine Hand ist, daß du, HERR, selbst es so gefügt hast!
וידעו כי-ידך זאת אתה יהוה עשיתה
28 Sie mögen fluchen, du aber wollest segnen; erheben sie sich, so laß sie zuschanden werden, dein Knecht aber müsse sich freuen!
יקללו-המה ואתה תברך קמו ויבשו--ועבדך ישמח
29 Laß meine Widersacher in Schmach sich kleiden und ihre Schande umtun wie einen Mantel!
ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם
30 Laut soll mein Mund dem HERRN Dank sagen, und inmitten vieler will ich ihn preisen;
אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו
31 denn er steht dem Armen zur Rechten, um ihn zu retten vor denen, die ihn schuldig sprechen.
כי-יעמד לימין אביון-- להושיע משפטי נפשו

< Psalm 109 >