Psalm 107
1 »Danket dem HERRN, denn er ist freundlich, ja, ewiglich währt seine Gnade«:
| הדו ליהוה כי-טוב כי לעולם חסדו |
2 so sollen die vom HERRN Erlösten sprechen, die er befreit hat aus Drangsal
| יאמרו גאולי יהוה-- אשר גאלם מיד-צר |
3 und die er gesammelt aus den Ländern vom Aufgang her und vom Niedergang, vom Norden her und vom Meer.
| ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים |
4 Sie irrten umher in der Wüste, der Öde, und fanden den Weg nicht zu einer Wohnstatt;
| תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו |
5 gequält vom Hunger und vom Durst, wollte ihre Seele in ihnen verschmachten.
| רעבים גם-צמאים-- נפשם בהם תתעטף |
6 Da schrien sie zum HERRN in ihrer Not, und er rettete sie aus ihren Ängsten
| ויצעקו אל-יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם |
7 und leitete sie auf richtigem Wege, daß sie kamen zu einer bewohnten Ortschaft: –
| וידריכם בדרך ישרה-- ללכת אל-עיר מושב |
8 die mögen danken dem HERRN für seine Güte und für seine Wundertaten an den Menschenkindern,
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם |
9 daß er die lechzende Seele gesättigt und die hungernde Seele gefüllt hat mit Labung.
| כי-השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא-טוב |
10 Die da saßen in Finsternis und Todesnacht, gefangen in Elend und Eisenbanden –
| ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל |
11 denn sie hatten Gottes Geboten getrotzt und den Ratschluß des Höchsten verachtet,
| כי-המרו אמרי-אל ועצת עליון נאצו |
12 so daß er ihren Sinn durch Leiden beugte, daß sie niedersanken und keinen Helfer hatten –;
| ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר |
13 da schrien sie zum HERRN in ihrer Not, und er rettete sie aus ihren Ängsten;
| ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם |
14 er führte sie heraus aus Finsternis und Todesnacht und zersprengte ihre Fesseln: –
| יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק |
15 die mögen danken dem HERRN für seine Güte und für seine Wundertaten an den Menschenkindern,
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם |
16 daß er eherne Türen zerbrochen und eiserne Riegel zerschlagen.
| כי-שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע |
17 Die da krank waren infolge ihres Sündenlebens und wegen ihrer Verfehlungen leiden mußten –
| אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו |
18 vor jeglicher Speise hatten sie Widerwillen, so daß sie den Pforten des Todes nahe waren –;
| כל-אכל תתעב נפשם ויגיעו עד-שערי מות |
19 da schrien sie zum HERRN in ihrer Not, und er rettete sie aus ihren Ängsten;
| ויזעקו אל-יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם |
20 er sandte sein Wort, sie gesund zu machen, und ließ sie aus ihren Gruben entrinnen: –
| ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם |
21 die mögen danken dem HERRN für seine Güte und für seine Wundertaten an den Menschenkindern;
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם |
22 sie mögen Opfer des Dankes bringen und seine Taten mit Jubel verkünden!
| ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה |
23 Die aufs Meer gefahren waren in Schiffen, auf weiten Fluten Handelsgeschäfte trieben,
| ] יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים |
24 die haben das Walten des HERRN geschaut und seine Wundertaten auf hoher See.
| ] המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה |
25 Denn er gebot und ließ einen Sturm entstehn, der hoch die Wogen des Meeres türmte:
| ] ויאמר--ויעמד רוח סערה ותרומם גליו |
26 sie stiegen empor zum Himmel und fuhren hinab in die Tiefen, so daß ihr Herz vor Angst verzagte;
| ] יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג |
27 sie wurden schwindlig und schwankten wie Trunkne, und mit all ihrer Weisheit war’s zu Ende: –
| ] יחוגו וינועו כשכור וכל-חכמתם תתבלע |
28 da schrien sie zum HERRN in ihrer Not, und er befreite sie aus ihren Ängsten;
| ] ויצעקו אל-יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם |
29 er stillte das Ungewitter zum Säuseln, und das Toben der Wogen verstummte;
| יקם סערה לדממה ויחשו גליהם |
30 da wurden sie froh, daß es still geworden, und er führte sie zum ersehnten Hafen: –
| וישמחו כי-ישתקו וינחם אל-מחוז חפצם |
31 die mögen danken dem HERRN für seine Güte und für seine Wundertaten an den Menschenkindern;
| יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם |
32 sie mögen ihn erheben in der Volksgemeinde und im Kreise der Alten ihn preisen!
| וירוממוהו בקהל-עם ובמושב זקנים יהללוהו |
33 Er wandelte Ströme zur Wüste und Wasserquellen zu dürrem Land,
| ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון |
34 fruchtbares Erdreich zu salziger Steppe wegen der Bosheit seiner Bewohner.
| ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה |
35 Wiederum machte er wüstes Land zum Wasserteich und dürres Gebiet zu Wasserquellen
| ישם מדבר לאגם-מים וארץ ציה למצאי מים |
36 und ließ dort Hungrige seßhaft werden, so daß sie eine Stadt zum Wohnsitz bauten
| ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב |
37 und Felder besäten und Weinberge pflanzten, die reichen Ertrag an Früchten brachten;
| ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה |
38 und er segnete sie, daß sie stark sich mehrten, und ließ ihres Viehs nicht wenig sein.
| ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט |
39 Dann aber nahmen sie ab und wurden gebeugt durch den Druck des Unglücks und Kummers;
| וימעטו וישחו-- מעצר רעה ויגון |
40 »über Edle goß er Verachtung aus und ließ sie irren in pfadloser Öde«.
| ] שפך בוז על-נדיבים ויתעם בתהו לא-דרך |
41 Den Armen aber hob er empor aus dem Elend und machte seine Geschlechter wie Kleinviehherden.
| וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות |
42 »Die Gerechten sehen’s und freuen sich, alle Bosheit aber muß schließen ihren Mund«.
| יראו ישרים וישמחו וכל-עולה קפצה פיה |
43 Wer ist weise? Der beachte dies und lerne die Gnadenerweise des HERRN verstehn!
| מי-חכם וישמר-אלה ויתבוננו חסדי יהוה |
