Psalm 106
1 Halleluja! Preiset den HERRN, denn er ist freundlich, ja ewiglich währt seine Gnade!
| הללו-יה הודו ליהוה כי-טוב-- כי לעולם חסדו |
2 Wer kann des HERRN Machttaten gebührend preisen und kundtun all seinen Ruhm?
| מי--ימלל גבורות יהוה ישמיע כל-תהלתו |
3 Wohl denen, die am Recht festhalten, und dem, der Gerechtigkeit übt zu jeder Zeit!
| אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל-עת |
4 Gedenke meiner, o HERR, mit der Liebe zu deinem Volk, nimm dich meiner an mit deiner Hilfe,
| זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך |
5 daß ich schau’ meine Lust am Glück deiner Erwählten, an der Freude deines Volkes Anteil habe und glücklich mich preise mit deinem Eigentumsvolke!
| לראות בטובת בחיריך-- לשמח בשמחת גויך להתהלל עם-נחלתך |
6 Wir haben gesündigt gleich unsern Vätern, wir haben gefehlt und gottlos gehandelt.
| חטאנו עם-אבותינו העוינו הרשענו |
7 Unsre Väter in Ägypten achteten nicht auf deine Wunder, gedachten nicht der Fülle deiner Gnadenerweise, waren widerspenstig gegen den Höchsten schon am Schilfmeer;
| אבותינו במצרים לא-השכילו נפלאותיך-- לא זכרו את-רב חסדיך וימרו על-ים בים-סוף |
8 dennoch half er ihnen um seines Namens willen, um seine Heldenkraft zu erweisen.
| ויושיעם למען שמו-- להודיע את-גבורתו |
9 Er schalt das Schilfmeer: da ward es trocken, und er ließ sie ziehn durch die Fluten wie über die Trift.
| ויגער בים-סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר |
10 So rettete er sie aus der Hand des Verfolgers und erlöste sie aus der Gewalt des Feindes:
| ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב |
11 die Fluten bedeckten ihre Bedränger, nicht einer von ihnen blieb übrig.
| ויכסו-מים צריהם אחד מהם לא נותר |
12 Da glaubten sie an seine Worte, besangen seinen Ruhm.
| ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו |
13 Doch schnell vergaßen sie seine Taten und warteten seinen Ratschluß nicht ab;
| מהרו שכחו מעשיו לא-חכו לעצתו |
14 sie fröhnten ihrem Gelüst in der Wüste und versuchten Gott in der Einöde:
| ויתאוו תאוה במדבר וינסו-אל בישימון |
15 da gewährte er ihnen ihr Verlangen, sandte aber die Seuche gegen ihr Leben.
| ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם |
16 Dann wurden sie eifersüchtig auf Mose im Lager, auf Aaron, den Geweihten des HERRN:
| ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה |
17 da tat die Erde sich auf und verschlang Dathan und begrub die ganze Rotte Abirams,
| תפתח-ארץ ותבלע דתן ותכס על-עדת אבירם |
18 Feuer verbrannte ihre Rotte, Flammen verzehrten die Frevler.
| ותבער-אש בעדתם להבה תלהט רשעים |
19 Sie machten sich ein Kalb am Horeb und warfen vor einem Gußbild sich nieder
| יעשו-עגל בחרב וישתחוו למסכה |
20 und vertauschten so die Herrlichkeit ihres Gottes mit dem Bildnis eines Stieres, der Gras frißt.
| וימירו את-כבודם בתבנית שור אכל עשב |
21 Sie hatten Gott, ihren Retter, vergessen, der große Dinge getan in Ägypten,
| שכחו אל מושיעם-- עשה גדלות במצרים |
22 Wunderzeichen im Lande Hams, furchtbare Taten am Schilfmeer.
| נפלאות בארץ חם נוראות על-ים-סוף |
23 Da gedachte er sie zu vertilgen, wenn nicht Mose, sein Auserwählter, mit Fürbitte vor ihn hingetreten wäre, um seinen Grimm vom Vernichten abzuwenden.
| ויאמר להשמידם לולי משה בחירו-- עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית |
24 Sodann verschmähten sie das herrliche Land und schenkten seiner Verheißung keinen Glauben,
| וימאסו בארץ חמדה לא-האמינו לדברו |
25 sondern murrten in ihren Zelten, gehorchten nicht der Weisung des HERRN.
| וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה |
26 Da erhob er seine Hand gegen sie zum Schwur, sie in der Wüste niederzuschlagen,
| וישא ידו להם-- להפיל אותם במדבר |
27 ihre Nachkommen unter die Heiden niederzuwerfen und sie rings zu zerstreuen in die Länder.
| ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות |
28 Dann hängten sie sich an den Baal-Peor und aßen Opferfleisch der toten (Götzen)
| ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים |
29 und erbitterten ihn durch ihr ganzes Tun. Als nun ein Sterben unter ihnen ausbrach,
| ויכעיסו במעלליהם ותפרץ-בם מגפה |
30 trat Pinehas auf und hielt Gericht: da wurde dem Sterben Einhalt getan.
| ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה |
31 Das wurde ihm angerechnet zur Gerechtigkeit von Geschlecht zu Geschlecht in Ewigkeit. –
| ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד-עולם |
32 Dann erregten sie Gottes Zorn am Haderwasser, und Mose erging es übel um ihretwillen;
| ויקציפו על-מי מריבה וירע למשה בעבורם |
33 denn weil sie dem Geiste Gottes widerstrebten, hatte er unbedacht mit seinen Lippen geredet.
| כי-המרו את-רוחו ויבטא בשפתיו |
34 Sie vertilgten auch die Völker nicht, von denen der HERR es ihnen geboten,
| לא-השמידו את-העמים-- אשר אמר יהוה להם |
35 sondern traten mit den Heiden in Verkehr und gewöhnten sich an deren (böses) Tun
| ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם |
36 und dienten ihren Götzen: die wurden ihnen zum Fallstrick.
| ויעבדו את-עצביהם ויהיו להם למוקש |
37 Ja, sie opferten ihre Söhne und ihre Töchter den bösen Geistern
| ויזבחו את-בניהם ואת-בנותיהם-- לשדים |
38 und vergossen unschuldig Blut [das Blut ihrer Söhne und Töchter, die sie den Götzen Kanaans opferten]: so wurde das Land durch Blutvergießen entweiht.
| וישפכו דם נקי דם-בניהם ובנותיהם-- אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים |
39 Sie wurden unrein durch ihr Verhalten und verübten Abfall durch ihr Tun. –
| ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם |
40 Da entbrannte der Zorn des HERRN gegen sein Volk, und Abscheu fühlte er gegen sein Erbe;
| ויחר-אף יהוה בעמו ויתעב את-נחלתו |
41 er ließ sie in die Hand der Heiden fallen, so daß ihre Hasser über sie herrschten;
| ויתנם ביד-גוים וימשלו בהם שנאיהם |
42 ihre Feinde bedrängten sie hart, so daß sie sich beugen mußten unter deren Hand.
| וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם |
43 Oftmals zwar befreite er sie, doch sie blieben widerspenstig gegen seinen Ratschluß und sanken immer tiefer durch ihre Schuld.
| פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם |
44 Er aber nahm sich ihrer Drangsal an, sooft er ihr Wehgeschrei hörte,
| וירא בצר להם-- בשמעו את-רנתם |
45 und gedachte seines Bundes ihnen zugut, fühlte Mitleid nach seiner großen Güte
| ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו |
46 und ließ sie Erbarmen finden bei allen, die sie gefangen hielten.
| ויתן אותם לרחמים-- לפני כל-שוביהם |
47 O hilf uns, HERR, unser Gott, und bring uns wieder zusammen aus den Heiden, damit wir deinem heiligen Namen danken, uns glücklich preisen, deinen Ruhm zu künden!
| הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן-הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך |
48 Gepriesen sei der HERR, der Gott Israels, von Ewigkeit zu Ewigkeit! Und alles Volk sage »Amen!« Halleluja!
| ברוך יהוה אלהי ישראל מן-העולם ועד העולם-- ואמר כל-העם אמן הללו-יה |
