Psalm 10
1 Warum, o HERR, stehst du so fern, verhüllst dir (das Auge) in Zeiten der Not?
| למה יהוה תעמד ברחוק תעלים לעתות בצרה |
2 Beim Hochmut der Gottlosen wird dem Bedrückten bange: möchten sie selbst sich fangen in den Anschlägen, die sie ersinnen!
| בגאות רשע ידלק עני יתפשו במזמות זו חשבו |
3 Denn der Frevler rühmt sich jubelnd seiner frechen Gelüste, und der Wucherer gibt dem HERRN den Abschied, lästert ihn.
| כי-הלל רשע על-תאות נפשו ובצע ברך נאץ יהוה |
4 Der Frevler wähnt in seinem Stolz: »Gott fragt nicht danach!« »Es gibt keinen Gott!« – dahin geht all sein Denken.
| רשע--כגבה אפו בל-ידרש אין אלהים כל-מזמותיו |
5 Allezeit hat er ja Glück in seinem Tun, deine Strafgerichte bleiben himmelweit fern von ihm, alle seine Gegner – er bietet ihnen Hohn.
| יחילו דרכו בכל-עת--מרום משפטיך מנגדו כל-צורריו יפיח בהם |
6 Er denkt im Herzen: »Nie komm’ ich zu Fall; nun und nimmer wird Unglück mich treffen!«
| אמר בלבו בל-אמוט לדר ודר אשר לא-ברע |
7 Sein Mund ist voll Fluchens, voll Täuschung und Gewalttat; unter seiner Zunge birgt sich Unheil und Frevel.
| אלה פיהו מלא--ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון |
8 In (abgelegnen) Gehöften liegt er im Hinterhalt, ermordet den Schuldlosen insgeheim, nach dem Hilflosen spähen seine Augen.
| ישב במארב חצרים--במסתרים יהרג נקי עיניו לחלכה יצפנו |
9 Er lauert im Versteck wie der Löwe in seinem Dickicht, er lauert, den Elenden zu haschen; er hascht den Elenden, indem er ihn in sein Netz zieht;
| יארב במסתר כאריה בסכה-- יארב לחטוף עני יחטף עני במשכו ברשתו |
10 er duckt sich, kauert nieder, und die Hilflosen fallen ihm in die Klauen.
| ודכה (ידכה) ישח ונפל בעצומיו חלכאים (חל כאים) |
11 Er denkt in seinem Herzen: »Gott hat’s vergessen, hat sein Antlitz verhüllt: er sieht es nimmer!«
| אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל-ראה לנצח |
12 Steh auf, o HERR, erhebe, o Gott, deinen Arm, vergiß die Elenden nicht!
| קומה יהוה--אל נשא ידך אל-תשכח עניים (ענוים) |
13 Warum darf der Frevler Gott lästern, darf denken in seinem Herzen: »Du fragst nicht danach«?
| על-מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש |
14 Du hast es wohl gesehn, denn auf Unheil und Herzeleid achtest du wohl, in deine Hand es zu nehmen; du bist’s, dem der Schwache es anheimstellt, der Waise bist du ein Helfer.
| ראתה כי-אתה עמל וכעס תביט-- לתת בידך עליך יעזב חלכה יתום אתה היית עוזר |
15 Zerschmettre den Arm des Frevlers und suche des Bösewichts gottloses Wesen heim, bis nichts mehr von ihm zu finden!
| שבר זרוע רשע ורע תדרוש-רשעו בל-תמצא |
16 Der HERR ist König auf immer und ewig: verschwinden müssen die Heiden aus seinem Lande!
| יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו |
17 Das Verlangen der Elenden hörst du, o HERR; du stärkst ihren Mut, leihst ihnen dein Ohr,
| תאות ענוים שמעת יהוה תכין לבם תקשיב אזנך |
18 um den Waisen und Bedrückten Recht zu schaffen: nicht soll ein Mensch, der zur Erde gehört, noch ferner schrecken.
| לשפט יתום ודך בל-יוסיף עוד--לערץ אנוש מן-הארץ |
