< Sprueche 7 >

1 Mein Sohn, bewahre meine Warnungen und halte meine Gebote im Gedächtnis fest!
בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך
2 Bewahre meine Gebote, so wirst du leben, und hüte meine Lehren wie deinen Augapfel!
שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך
3 Binde sie dir um die Finger, schreibe sie dir auf die Tafel deines Herzens!
קשרם על-אצבעתיך כתבם על-לוח לבך
4 Sage zur Weisheit: »Du bist meine Schwester«, und nenne die Einsicht deine vertraute Freundin,
אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא
5 damit sie dich von dem Eheweibe eines andern fernhält, von der fremden Frau, die glatte Reden führt.
לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה
6 Denn als ich (einmal) am Fenster meines Hauses durch mein Gitter hinausschaute,
כי בחלון ביתי-- בעד אשנבי נשקפתי
7 da sah ich unter den Unerfahrenen, bemerkte ich unter den jungen Leuten einen unverständigen Jüngling,
וארא בפתאים אבינה בבנים-- נער חסר-לב
8 der auf der Straße hin und her ging, in der Nähe ihrer Ecke, und in der Richtung nach ihrem Hause schritt,
עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד
9 in der Dämmerung, am Abend des Tages, tief in der Nacht und in der Finsternis.
בנשף-בערב יום באישון לילה ואפלה
10 Da kam ihm auf einmal eine Frau entgegen im Anzug einer Lustdirne und mit arglistigem Herzen.
והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב
11 Sie ist in leidenschaftlicher Aufregung und wilder Unruhe, ihre Füße halten’s in ihrem Hause nicht aus;
המיה היא וסררת בביתה לא-ישכנו רגליה
12 bald ist sie auf der Straße, bald auf den freien Plätzen, und neben jeder Ecke lauert sie.
פעם בחוץ--פעם ברחבות ואצל כל-פנה תארב
13 Nun hascht sie ihn, küßt ihn und sagt zu ihm mit frecher Miene:
והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו
14 »Dankopfer war ich schuldig: heute habe ich meine Gelübde entrichtet;
זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי
15 darum bin ich ausgegangen dir entgegen, um dich aufzusuchen, und habe dich nun gefunden.
על-כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך
16 Mit Teppichen habe ich mein Lager hergerichtet, mit bunten Decken von ägyptischem Linnen;
מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים
17 ich habe mein Bett mit Myrrhe, Aloe und Zimt besprengt.
נפתי משכבי-- מר אהלים וקנמון
18 Komm, wir wollen uns an der Liebe berauschen, bis zum Morgen in Liebeslust schwelgen!
לכה נרוה דדים עד-הבקר נתעלסה באהבים
19 Denn der Mann ist nicht daheim, er ist weithin auf Reisen gegangen;
כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק
20 die Geldtasche hat er mit sich genommen: erst am Vollmondstage kommt er wieder heim.«
צרור-הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו
21 Durch ihr eifriges Zureden verführte sie ihn, mit ihrem glatten Geschwätz riß sie ihn fort:
הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו
22 betört folgte er ihr wie ein Stier, der zur Schlachtung geht, und wie ein Hirsch, der ins Netz rennt,
הולך אחריה פתאם כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל
23 bis ein Pfeil ihm das Herz durchbohrt; wie ein Vogel dem Fanggarn zueilt, ohne zu ahnen, daß es um sein Leben geht.
עד יפלח חץ כבדו-- כמהר צפור אל-פח ולא-ידע כי-בנפשו הוא
24 Nun denn, mein Sohn, so höre auf mich und achte auf die Mahnungen meines Mundes!
ועתה בנים שמעו-לי והקשיבו לאמרי-פי
25 Laß dein Herz sich nicht auf ihre Wege locken, verirre dich nicht auf ihre Pfade!
אל-ישט אל-דרכיה לבך אל-תתע בנתיבותיה
26 denn viele Erschlagene hat sie zu Boden gestreckt, und zahlreich sind die, welche sie alle gemordet hat.
כי-רבים חללים הפילה ועצמים כל-הרגיה
27 Ihr Haus bildet den Eingang zur Unterwelt, Wege, die zu den Kammern des Todes hinabführen. (Sheol h7585)
דרכי שאול ביתה ירדות אל-חדרי-מות (Sheol h7585)

< Sprueche 7 >