Sprueche 5
1 Mein Sohn, merke auf meine Weisheit und leihe meiner Einsicht dein Ohr,
| בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט-אזנך |
2 um Besonnenheit zu beobachten und damit deine Lippen Erkenntnis bewahren.
| לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו |
3 Denn von Honigseim triefen die Lippen der fremden Frau, und glätter als Öl ist ihr Gaumen;
| כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה |
4 aber zuletzt ist sie bitter wie Wermut, scharf wie ein zweischneidiges Schwert.
| ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות |
5 Ihre Füße steigen zum Tode hinab, ihre Schritte sind geradeswegs zur Unterwelt gerichtet. (Sheol h7585)
| רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו (Sheol h7585) |
6 Damit du nicht den Weg des Lebens einschlägst, sind ihre Bahnen unstet, ohne daß du es merkst.
| ארח חיים פן-תפלס נעו מעגלתיה לא תדע |
7 Nun denn, mein Sohn, höre auf mich und weiche nicht ab von den Worten meines Mundes!
| ועתה בנים שמעו-לי ואל-תסורו מאמרי-פי |
8 Halte deinen Weg fern von ihr und nahe dich nicht der Tür ihres Hauses,
| הרחק מעליה דרכך ואל-תקרב אל-פתח ביתה |
9 damit du nicht anderen deine Ehre hingeben mußt und (den Ertrag) deiner Jahre einem unerbittlichen (Rächer);
| פן-תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי |
10 damit nicht Fremde sich an deinem Vermögen sättigen und dein mühsam Erworbenes nicht in das Haus eines andern kommt,
| פן-ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי |
11 und du nicht schließlich seufzen mußt, wenn dir Leib und Fleisch dahingeschwunden ist,
| ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך |
12 und du klagen mußt: »Ach, warum habe ich die Zucht gehaßt, und warum hat mein Herz die Warnung mißachtet!
| ואמרת--איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי |
13 Warum habe ich nicht auf die Stimme meiner Lehrer gehört und meinen Erziehern kein Gehör geschenkt!
| ולא-שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא-הטיתי אזני |
14 Beinahe wäre ich ganz ins Verderben geraten inmitten der Gerichtsversammlung und in der Gemeinde!«
| כמעט הייתי בכל-רע-- בתוך קהל ועדה |
15 Trinke Wasser nur aus deiner eigenen Zisterne und Quellwasser aus deinem eigenen Born!
| שתה-מים מבורך ונזלים מתוך בארך |
16 Sollen deine Quellen sich auf die Straße ergießen, deine Wasserbäche auf die freien Plätze?
| יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי-מים |
17 Nein, dir allein sollen sie angehören und keinem Fremden neben dir.
| יהיו-לך לבדך ואין לזרים אתך |
18 Dein Brunnquell möge gesegnet sein, daß du am Weibe deiner Jugend dich erfreust!
| יהי-מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך |
19 Das liebreizende Reh, die anmutige Gazelle – ihr Busen möge dich allezeit ergötzen, in ihrer Liebe sei immerdar trunken!
| אילת אהבים ויעלת-חן דדיה ירוך בכל-עת באהבתה תשגה תמיד |
20 Denn warum wolltest du, mein Sohn, an einer Fremden dich ergötzen und den Busen einer anderen umarmen? –
| ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה |
21 Denn vor den Augen des HERRN liegen die Wege eines jeden offen da, und auf alle seine Pfade gibt er acht.
| כי נכח עיני יהוה--דרכי-איש וכל-מעגלתיו מפלס |
22 Die eigenen Verschuldungen fangen ihn, den Gottlosen, und durch die Bande seiner Sünde wird er festgehalten.
| עוונתיו--ילכדנו את-הרשע ובחבלי חטאתו יתמך |
23 Sterben wird ein solcher infolge des Mangels an Zucht und ob seiner großen Torheit zum Sturz hintaumeln.
| הוא--ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה |
