4 Mose 10
1 Weiter gebot der HERR dem Mose folgendes:
| וידבר יהוה אל משה לאמר |
2 »Fertige dir zwei silberne Trompeten an; in getriebener Arbeit sollst du sie anfertigen, und sie sollen dir dazu dienen, die Gemeinde zusammenzurufen und das Zeichen zum Aufbruch der Lager zu geben.
| עשה לך שתי חצוצרת כסף--מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות |
3 Sobald mit ihnen (beiden) geblasen wird, soll sich die ganze Gemeinde bei dir am Eingang des Offenbarungszeltes versammeln;
| ותקעו בהן--ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד |
4 wird aber nur mit einer geblasen, so sollen sich die Fürsten, die Häupter der Tausendschaften der Israeliten, bei dir versammeln.
| ואם באחת יתקעו--ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל |
5 Wenn aber Alarm geblasen wird, so sollen die ostwärts liegenden Lager aufbrechen;
| ותקעתם תרועה--ונסעו המחנות החנים קדמה |
6 und wenn zum zweitenmal Alarm geblasen wird, sollen die südwärts liegenden Lager aufbrechen: Alarm soll geblasen werden zu ihrem Aufbruch.
| ותקעתם תרועה שנית--ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם |
7 Wenn es sich aber um die Versammlung der Gemeinde handelt, sollt ihr einfache Trompetenzeichen geben, aber keinen Alarm blasen.
| ובהקהיל את הקהל--תתקעו ולא תריעו |
8 Das Blasen der Trompeten soll den Söhnen Aarons, den Priestern, obliegen; diese Vorschriften sollen bei euch ewige Geltung für eure künftigen Geschlechter haben.
| ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם |
9 Und wenn ihr in eurem Lande gegen den Feind, der euch bedrängt, in den Krieg zieht und Alarm mit den Trompeten blast, so wird euer beim HERRN, eurem Gott, gedacht werden, so daß ihr Rettung von euren Feinden erlangt.
| וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם--והרעתם בחצצרת ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם |
10 Auch an euren Freudentagen und Festen sowie an euren Neumonden sollt ihr zu euren Brandopfern und zu euren Heilsopfern die Trompeten blasen, damit sie euch zu gnädigem Gedenken bei eurem Gott verhelfen: ich bin der HERR, euer Gott!«
| וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם--ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם |
11 Im zweiten Jahr, am zwanzigsten Tage des zweiten Monats, erhob sich die Wolke von der Wohnung des Gesetzes.
| ויהי בשנה השנית בחדש השני--בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת |
12 Da brachen die Israeliten aus der Wüste Sinai auf, nach ihren Zügen; und die Wolke ließ sich in der Wüste Paran nieder.
| ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן |
13 So brachen sie denn zum erstenmal nach dem durch Mose übermittelten Befehl des HERRN auf;
| ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה |
14 und zwar brach zuerst das Panier des Lagers des Stammes Juda auf, eine Heerschar nach der andern; das Heer dieses Stammes befehligte Nahson, der Sohn Amminadabs.
| ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה--לצבאתם ועל צבאו--נחשון בן עמינדב |
15 Das Heer des Stammes Issaschar aber befehligte Nethaneel, der Sohn Zuars;
| ועל צבא--מטה בני יששכר נתנאל בן צוער |
16 und das Heer des Stammes Sebulon befehligte Eliab, der Sohn Helons.
| ועל צבא--מטה בני זבולן אליאב בן חלן |
17 Als dann die heilige Wohnung niedergelegt war, brachen die Gersoniten und die Merariten auf, welche die (heilige) Wohnung zu tragen hatten.
| והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן |
18 Hierauf brach das Panier des Lagers Rubens auf, eine Heerschar nach der andern; das Heer dieses Stammes befehligte Elizur, der Sohn Sedeurs.
| ונסע דגל מחנה ראובן--לצבאתם ועל צבאו--אליצור בן שדיאור |
19 Das Heer des Stammes Simeon aber befehligte Selumiel, der Sohn Zurisaddais;
| ועל צבא--מטה בני שמעון שלמיאל בן צורישדי |
20 und das Heer des Stammes Gad befehligte Eljasaph, der Sohn Deguels.
| ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל |
21 Dann brachen die Kehathiten auf, die das (Hoch-) Heilige zu tragen hatten; man hatte aber die (heilige) Wohnung bis zu der Ankunft dieser schon aufgerichtet.
| ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם |
22 Hierauf brach das Panier des Lagers der Ephraimiten auf, eine Heerschar nach der andern; das Heer dieses Stammes befehligte Elisama, der Sohn Ammihuds.
| ונסע דגל מחנה בני אפרים--לצבאתם ועל צבאו--אלישמע בן עמיהוד |
23 Das Heer des Stammes Manasse aber befehligte Gamliel, der Sohn Pedazurs;
| ועל צבא--מטה בני מנשה גמליאל בן פדהצור |
24 und das Heer des Stammes Benjamin befehligte Abidan, der Sohn Gideonis.
| ועל צבא--מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני |
25 Hierauf brach das Panier des Lagers des Stammes Dan auf, das die Nachhut sämtlicher Lager bildete, eine Heerschar nach der andern; das Heer dieses Stammes befehligte Ahieser, der Sohn Ammisaddais.
| ונסע דגל מחנה בני דן--מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו--אחיעזר בן עמישדי |
26 Das Heer des Stammes Asser aber befehligte Pagiel, der Sohn Ochrans;
| ועל צבא--מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן |
27 und das Heer des Stammes Naphthali befehligte Ahira, der Sohn Enans.
| ועל צבא--מטה בני נפתלי אחירע בן עינן |
28 Dies war die Marschordnung, in der die Israeliten aufbrachen, eine Heerschar nach der andern.
| אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו |
29 Da sagte Mose zu Hobab, dem Sohn des Midianiters Reguel, des Schwiegervaters Moses: »Wir brechen jetzt nach dem Lande auf, von dem der HERR verheißen hat: ›Ich will es euch geben.‹ Ziehe mit uns, wir wollen es dir gut lohnen; denn der HERR hat Israel Gutes verheißen.«
| ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל |
30 Der aber antwortete ihm: »Nein, ich mag nicht mitziehen, sondern will in meine Heimat und zu meiner Verwandtschaft zurückkehren.«
| ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך |
31 Da bat ihn Mose: »Verlaß uns doch nicht! Denn da gerade du die Plätze kennst, wo wir in der Wüste lagern können, so sollst du unser Auge sein.
| ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים |
32 Wenn du mit uns ziehst und jenes Glück uns zuteil wird, mit dem der HERR uns segnen will, so wollen wir es dir gut lohnen.«
| והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו--והטבנו לך |
33 So brachen sie denn vom Berge des HERRN auf, drei Tagereisen weit, indem die Bundeslade des HERRN vor ihnen herzog, drei Tagereisen weit, um einen Lagerplatz für sie ausfindig zu machen;
| ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה |
34 dabei stand die Wolke des HERRN bei Tage über ihnen, wenn sie aus dem Lager aufbrachen.
| וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה ] |
35 Und sooft die Lade sich in Bewegung setzte, rief Mose aus: »Erhebe dich, HERR, auf daß deine Feinde zerstieben und deine Widersacher vor dir fliehen!«
| ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך |
36 Und sooft sie Halt machte, rief er aus: »Kehre zurück, HERR, zu den Zehntausenden der Tausende Israels!«
| ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל ] |
