Klagelieder 5
1 Gedenke, HERR, dessen, was uns widerfahren ist! Blicke her und sieh unsere Schmach!
| זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו |
2 Unser Erbbesitz ist an Fremde übergegangen, unsere Häuser an Ausländer.
| נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים |
3 Waisen sind wir geworden, vaterlos, unsere Mütter sind wie Witwen.
| יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות |
4 Unser Wasser trinken wir um Geld, nur gegen Zahlung erhalten wir unser eignes Holz.
| מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו |
5 Unsere Verfolger sitzen uns auf dem Nacken, und sind wir ermattet, gönnt man uns keine Ruhe.
| על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו |
6 Den Ägyptern haben wir die Hand gereicht und den Assyrern, um uns satt zu essen. –
| מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם |
7 Unsere Väter, die gesündigt haben, sind nicht mehr: wir müssen ihre Verschuldungen büßen.
| אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו |
8 Knechte herrschen über uns: niemand entreißt uns ihrer Hand.
| עבדים משלו בנו פרק אין מידם |
9 Mit Lebensgefahr schaffen wir unser Brot herein, in Angst vor dem Schwert der Wüstenbewohner.
| בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר |
10 Unsere Haut glüht wie ein Ofen von der Fieberglut des Hungers.
| עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב |
11 Ehefrauen haben sie in Zion geschändet, Jungfrauen in den Städten Judas.
| נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה |
12 Fürsten sind von ihrer Hand gehenkt worden, das Ansehn der Ältesten wird nicht geachtet.
| שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו |
13 Jünglinge müssen die Handmühle schleppen, und Knaben wanken unter Lasten von Holz.
| בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו |
14 Die Alten bleiben fern vom Stadttor, die Jungen von ihrem Saitenspiel.
| זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם |
15 Geschwunden ist die Freude unsers Herzens, unser Reigentanz hat sich in Trauer verwandelt.
| שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו |
16 Die Krone ist uns vom Haupt gefallen: wehe uns, daß wir gesündigt haben!
| נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו |
17 Darob ist unser Herz krank geworden, darüber sind unsere Augen umdüstert:
| על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו |
18 über den Zionsberg, der verödet daliegt, auf dem die Füchse ihr Wesen treiben.
| על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו |
19 Du aber, HERR, thronst in Ewigkeit, dein Herrscherstuhl steht fest von Geschlecht zu Geschlecht.
| אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור |
20 Warum willst du uns vergessen für immer, uns verlassen lebenslang?
| למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים |
21 Führe uns, HERR, zu dir zurück, daß wir umkehren! Laß unsere Tage erneuert werden wie vor alters!
| השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם |
22 Oder hast du uns gänzlich verworfen? Zürnst du uns unversöhnlich?
| כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד |
