Klagelieder 3
1 Ich bin der Mann, der Elend erlebt hat durch die Rute seines Zornes;
| אני הגבר ראה עני בשבט עברתו |
2 mich hat er geführt und getrieben in Finsternis und tiefes Dunkel;
| אותי נהג וילך חשך ולא אור |
3 nur gegen mich kehrt er immer wieder seine Hand Tag für Tag!
| אך בי ישב יהפך ידו כל היום |
4 Mein Fleisch und meine Haut hat er hinschwinden lassen, meine Glieder zerschlagen;
| בלה בשרי ועורי שבר עצמותי |
5 aufgetürmt hat er rings um mich Gift und Mühsal;
| בנה עלי ויקף ראש ותלאה |
6 in Finsternis hat er mich versenkt wie die ewig Toten.
| במחשכים הושיבני כמתי עולם |
7 Er hat mich ummauert, daß ich keinen Ausweg habe, mich mit schweren Ketten beladen;
| גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי |
8 ob ich auch schreie und rufe: er verschließt sich meinem Flehen.
| גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי |
9 Er hat meine Wege mit Quadersteinen vermauert, meine Pfade ungangbar gemacht.
| גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה |
10 Ein lauernder Bär ist er mir gewesen, ein Löwe im Versteck.
| דב ארב הוא לי אריה (ארי) במסתרים |
11 Er hat mich auf Irrwegen wandeln lassen und mich zerfleischt, mich verstört;
| דרכי סורר ויפשחני שמני שמם |
12 er hat seinen Bogen gespannt und mich als Zielscheibe hingestellt für seine Pfeile,
| דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ |
13 hat die Söhne seines Köchers mir ins Herz dringen lassen.
| הביא בכליתי בני אשפתו |
14 Meinem ganzen Volk bin ich zum Hohn geworden, ihr Spottlied den ganzen Tag;
| הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום |
15 mit Bitternissen hat er mich gesättigt, mit Wermut mich getränkt.
| השביעני במרורים הרוני לענה |
16 Meine Zähne hat er mich an Kieseln zerbeißen lassen, mich in den Staub niedergetreten.
| ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר |
17 Du hast meiner Seele den Frieden entrissen, so daß ich verlernt habe, glücklich zu sein,
| ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה |
18 und ausrufe: »Dahin ist meine Lebenskraft und verloren meine Hoffnung auf den HERRN!«
| ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה |
19 Gedenke meines Elends und meiner Irrsale, des Wermuts und des Gifts!
| זכר עניי ומרודי לענה וראש |
20 Ohne Unterlaß denkt meine Seele daran und ist gebeugt in mir.
| זכור תזכור ותשיח (ותשוח) עלי נפשי |
21 Dies will ich mir zu Herzen nehmen und darum der Hoffnung leben:
| זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל |
22 Die Gnadenerweisungen des HERRN sind noch nicht erschöpft, sein Erbarmen ist noch nicht zu Ende;
| חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו |
23 alle Morgen sind sie neu, groß ist deine Treue.
| חדשים לבקרים רבה אמונתך |
24 »Der HERR ist mein Teil!« bekennt meine Seele; drum will ich auf ihn hoffen.
| חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו |
25 Gütig ist der HERR gegen die, welche auf ihn harren, gegen ein Herz, das ihn sucht.
| טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו |
26 Gut ist es, geduldig zu sein und schweigend zu warten auf die Hilfe des HERRN.
| טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה |
27 Gut ist es für jeden, das Joch schon in seiner Jugend tragen zu lernen;
| טוב לגבר כי ישא על בנעוריו |
28 er sitze einsam und schweige, wenn der HERR es ihm auferlegt!
| ישב בדד וידם כי נטל עליו |
29 Er neige seinen Mund in den Staub hinab: vielleicht ist noch Hoffnung vorhanden;
| יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה |
30 er biete ihm, wenn er ihn schlägt, die Wange dar, lasse sich mit Schmach sättigen!
| יתן למכהו לחי ישבע בחרפה |
31 Denn nicht auf ewig verstößt der HERR,
| כי לא יזנח לעולם אדני |
32 sondern, wenn er Trübsal verhängt hat, erbarmt er sich auch wieder nach seiner großen Güte;
| כי אם הוגה ורחם כרב חסדיו |
33 denn nicht aus Lust plagt und betrübt er die Menschenkinder.
| כי לא ענה מלבו ויגה בני איש |
34 Wenn man mit Füßen niedertritt alle Gefangenen der Erde,
| לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ |
35 wenn man das Recht eines Mannes beugt vor den Augen des Höchsten,
| להטות משפט גבר נגד פני עליון |
36 wenn man einen Menschen in seinem Rechtsstreit ins Unrecht setzt: sollte das der Herr nicht beachten?
| לעות אדם בריבו אדני לא ראה |
37 Wer kann denn befehlen, daß etwas geschehe, ohne daß der Herr es geboten hat?
| מי זה אמר ותהי אדני לא צוה |
38 Geht nicht aus dem Munde des Höchsten das Glück wie das Unglück hervor?
| מפי עליון לא תצא הרעות והטוב |
39 Was klagt (also) der Mensch, solange er lebt? Ein jeder klage über seine Sünden!
| מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו |
40 Laßt uns unsern Wandel prüfen und erforschen und zum HERRN umkehren!
| נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה |
41 Laßt uns unser Herz mitsamt den Händen erheben zu Gott im Himmel!
| נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים |
42 Wir sind es, die abtrünnig und ungehorsam gewesen sind; du aber hast nicht verziehen,
| נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת |
43 hast dich in Zorn gehüllt und uns verfolgt, hingerafft ohne Schonung;
| סכותה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת |
44 du hast dich in Gewölk gehüllt, so daß kein Gebet hindurchdringen konnte;
| סכותה בענן לך מעבור תפלה |
45 zu Kehricht und zum Abscheu hast du uns gemacht inmitten der Völker.
| סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים |
46 Es haben den Mund gegen uns aufgerissen all unsere Feinde;
| פצו עלינו פיהם כל איבינו |
47 Grauen und Grube sind uns zuteil geworden, Verwüstung und Untergang!
| פחד ופחת היה לנו השאת והשבר |
48 Wasserbäche läßt mein Auge rinnen über die Zertrümmerung der Tochter meines Volkes.
| פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי |
49 Mein Auge ergießt sich ruhelos in Tränen ohne Aufhören,
| עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות |
50 bis der HERR vom Himmel herniederschaue und dareinsehe.
| עד ישקיף וירא יהוה משמים |
51 Was ich sehen muß, versetzt mich in Trauer um aller Töchter meiner Stadt willen.
| עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי |
52 Ach! Wie einen Vogel haben die mich gejagt, die mir ohne Ursache feind sind;
| צוד צדוני כצפור איבי חנם |
53 sie haben mich in die Grube gestoßen, um mein Leben zu vernichten, und haben Steine auf mich geworfen:
| צמתו בבור חיי וידו אבן בי |
54 die Wasser schlugen mir über dem Haupt zusammen; ich dachte: »Mit mir ist’s aus!«
| צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי |
55 Da rief ich deinen Namen an, HERR, tief unten aus der Grube,
| קראתי שמך יהוה מבור תחתיות |
56 und du hast mich gehört, als ich zu dir flehte: »Verschließ dein Ohr nicht meinem Hilferuf!«
| קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי |
57 Du hast dich mir genaht, als ich dich anrief, hast mir zugerufen: »Fürchte dich nicht!«
| קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא |
58 Du, o HERR, hast meine Sache geführt, hast mein Leben gerettet;
| רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי |
59 du, o HERR, hast meine Unbill gesehen: verhilf mir zu meinem Recht!
| ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי |
60 Du hast all ihre Rachgier gesehen, all ihre Anschläge gegen mich,
| ראיתה כל נקמתם--כל מחשבתם לי |
61 hast, o HERR, ihr Schmähen gehört, all ihre Anschläge gegen mich,
| שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי |
62 das Gerede meiner Widersacher und ihre täglichen Ränke gegen mich.
| שפתי קמי והגיונם עלי כל היום |
63 Gib acht auf ihr Sitzen und ihr Aufstehen: ihr Spottlied bin ich!
| שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם |
64 Du wirst ihnen vergelten, HERR, wie ihre Taten es verdienen,
| תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם |
65 wirst ihnen Verblendung ins Herz geben: dein Fluch komme über sie!
| תתן להם מגנת לב תאלתך להם |
66 Du wirst sie im Zorn verfolgen und sie vertilgen unter Gottes Himmel hinweg!
| תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה |
