Job 5
1 »Ja, rufe nur! Ist jemand da, der dir Antwort gibt? Und an wen von den heiligen (Engeln) willst du dich wenden?
| קרא-נא היש עונך ואל-מי מקדשים תפנה |
2 Vielmehr den Toren bringt sein Unmut um, und den Einfältigen tötet sein Eifern.
| כי-לאויל יהרג-כעש ופתה תמית קנאה |
3 Ich selbst habe einen Toren zwar Wurzel schlagen sehen, doch gar schnell hatte ich seine Wohnstätte zu verwünschen.
| אני-ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם |
4 Seinen Kindern blieb die Hilfe fern, und sie wurden im Tor zertreten, ohne daß ein Retter da war.
| ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל |
5 Seine Ernte verzehrte ein anderer, der danach hungerte und sie sogar hinter dem Dorngehege wegholte; und Durstige schnappten nach seinem Vermögen.
| אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו ושאף צמים חילם |
6 Denn nicht aus dem Erdenstaube erwächst das Unheil, und das Leid sproßt nicht aus der Ackererde hervor,
| כי לא-יצא מעפר און ומאדמה לא-יצמח עמל |
7 sondern der Mensch erzeugt das Leid, wie die Kinder der Flamme einen hohen Flug zu nehmen pflegen.«
| כי-אדם לעמל יולד ובני-רשף יגביהו עוף |
8 »Doch ich, an den Höchsten würde ich mich wenden und meine Sache Gott anheimstellen,
| אולם--אני אדרש אל-אל ואל-אלהים אשים דברתי |
9 ihm, der große und unerforschliche Dinge tut, Wunderbares ohne Maß und Zahl –
| עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד-אין מספר |
10 ihm, der Regen über die Erde hin sendet und des Himmels Naß auf die Fluren fallen läßt –,
| הנתן מטר על-פני-ארץ ושלח מים על-פני חוצות |
11 insofern er Niedrige emporhebt und Trauernde sich des höchsten Glücks erfreuen läßt;
| לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע |
12 ihm, der die Pläne der Listigen vereitelt, so daß ihre Hände nichts Erfolgreiches schaffen;
| מפר מחשבות ערומים ולא-תעשנה ידיהם תשיה |
13 ihm, der die Klugen trotz ihrer Schlauheit fängt, so daß die Verschlagenen sich in ihren Anschlägen überstürzen:
| לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה |
14 am hellen Tage stoßen sie auf Finsternis, und am Mittag tappen sie im Dunkel wie bei Nacht.
| יומם יפגשו-חשך וכלילה ימששו בצהרים |
15 So rettet er den Wehrlosen vor dem Schwert aus ihrem Rachen, und aus des Starken Faust den Geringen.
| וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון |
16 So erblüht dem Schwachen neue Hoffnung, die Bosheit aber muß ihren Mund schließen.«
| ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה |
17 »O wohl dem Menschen, den Gott in Zucht nimmt! Darum verschmähe die Züchtigung des Allmächtigen nicht!
| הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל-תמאס |
18 Denn er verwundet wohl, doch er verbindet auch; wenn er zerschlägt, so heilen seine Hände auch wieder.
| כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה |
19 In sechs Drangsalen errettet er dich, und in sieben wird kein Unheil dich treffen.
| בשש צרות יצילך ובשבע לא-יגע בך רע |
20 In Hungersnot bewahrt er dich vor dem Tode und im Kriege vor der Gewalt des Schwertes.
| ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב |
21 Vor den Geißelhieben der Zunge wirst du geborgen sein und brauchst nicht vor der Verheerung zu bangen, daß sie dich erreicht.
| בשוט לשון תחבא ולא-תירא משד כי יבוא |
22 Der Verwüstung und der Hungersnot darfst du lachen und hast von den wilden Tieren des Landes nichts zu befürchten;
| לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל-תירא |
23 denn mit den Steinen des Feldes stehst du im Bunde, und das Getier des Feldes lebt mit dir in Frieden.
| כי עם-אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה-לך |
24 So wirst du es denn erfahren, daß dein Zelt in Sicherheit ist, und überblickst du dein Gehöft, so wirst du nichts vermissen
| וידעת כי-שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא |
25 und wirst es erleben, daß deine Nachkommenschaft zahlreich ist und dein Nachwuchs gleich dem Gras der Flur.
| וידעת כי-רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ |
26 In vollreifem Alter wirst du in die Gruft eingehen, wie der Garbenhaufen eingebracht wird zur rechten Zeit.
| תבוא בכלח אלי-קבר כעלות גדיש בעתו |
27 Siehe, dies ist es, was wir erforscht haben, so ist es: vernimm es und beherzige es zu deinem Heil!«
| הנה-זאת חקרנוה כן-היא שמענה ואתה דע-לך |
