Job 40
1 Hierauf wandte sich der HERR weiter an Hiob mit der Frage:
| ויען יהוה את-איוב ויאמר |
2 »Hadern will der Tadler mit dem Allmächtigen? Der Ankläger Gottes gebe Antwort darauf!«
| הרב עם-שדי יסור מוכיח אלוה יעננה |
3 Da antwortete Hiob dem HERRN:
| ויען איוב את-יהוה ויאמר |
4 »Ach, ich bin zu gering: was soll ich dir entgegnen? Ich lege meine Hand auf den Mund!
| הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו-פי |
5 Einmal habe ich geredet, werde aber nichts mehr entgegnen; und noch ein zweites Mal habe ich es getan, doch niemals tue ich es wieder.«
| אחת דברתי ולא אענה ושתים ולא אוסיף |
6 Weiter antwortete der HERR dem Hiob aus dem Wettersturm heraus folgendermaßen:
| ויען-יהוה את-איוב מנסערה (מן סערה) ויאמר |
7 »Auf! Gürte dir die Lenden wie ein Mann: ich will dich fragen, und du belehre mich!
| אזר-נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני |
8 Willst du wirklich mein Recht zunichte machen, mich schuldig sprechen, damit du als gerecht dastehst?«
| האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק |
9 »Hast du etwa einen Arm wie Gott, und vermagst du den Donner so laut rollen zu lassen wie er?
| ואם-זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם |
10 So schmücke dich doch mit Erhabenheit und Hoheit und kleide dich in Pracht und Herrlichkeit!
| עדה נא גאון וגבה והוד והדר תלבש |
11 Laß die Ausbrüche deines Zorns sich ergießen! Und gewahrst du irgendeinen Hochmütigen, so wirf ihn nieder!
| הפץ עברות אפך וראה כל-גאה והשפילהו |
12 Ja, gewahrst du irgendeinen Hochmütigen, so demütige ihn und stürze die Frevler nieder, wo sie stehen!
| ראה כל-גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם |
13 Laß sie allesamt tief in den Staub sinken, laß ihr Angesicht erstarren in Todesgrauen!
| טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון |
14 Dann will auch ich dich lobend anerkennen, daß deine Rechte dir den Sieg verliehen hat.«
| וגם-אני אודך כי-תושע לך ימינך |
15 »Sieh doch das Nilpferd an, das ich geschaffen habe wie dich: von Pflanzen nährt es sich wie das Rind!
| הנה-נא בהמות אשר-עשיתי עמך חציר כבקר יאכל |
16 Sieh doch, welche Kraft bei ihm in den Lenden wohnt und welche Stärke in den Muskeln seines Leibes!
| הנה-נא כחו במתניו ואונו בשרירי בטנו |
17 Es macht seinen Schwanz so starr wie eine Zeder; die Sehnen seiner Schenkel sind fest verflochten.
| יחפץ זנבו כמו-ארז גידי פחדו ישרגו |
18 Seine Knochen sind Röhren von Erz, seine Gebeine gleich geschmiedeten Eisenstangen.
| עצמיו אפיקי נחשה גרמיו כמטיל ברזל |
19 Es ist der Erstling der schöpferischen Tätigkeit Gottes; sein Bildner hat ihm auch sein Schwert verliehen.
| הוא ראשית דרכי-אל העשו יגש חרבו |
20 Denn Futter liefern ihm die Anhöhen, wo alle wilden Landtiere spielen.
| כי-בול הרים ישאו-לו וכל-חית השדה ישחקו-שם |
21 Unter Lotusbüschen lagert es sich, im Versteck von Schilfrohr und Sumpf;
| תחת-צאלים ישכב-- בסתר קנה ובצה |
22 Lotusbüsche geben ihm Deckung mit ihrem Schattendach, und die Weiden des Baches umgeben es.
| יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי-נחל |
23 Selbst wenn der Strom mächtig anschwillt, gerät es nicht in Unruhe: es bleibt wohlgemut, wenn auch ein Jordan gegen seinen Rachen andringt.
| הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח כי-יגיח ירדן אל-פיהו |
24 Wer will es von vorn packen, wer mit einem Fangseil ihm die Nase durchbohren?
| בעיניו יקחנו במוקשים ינקב-אף |
