Job 39
1 Kennst du die Zeit, wo die Felsgemsen werfen, und überwachst du das Kreißen der Hirschkühe?
| הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר |
2 Zählst du die Monde, während derer sie trächtig sind, und weißt du die Zeit, wann sie gebären?
| תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה |
3 Sie kauern nieder, lassen ihre Jungen zur Welt kommen, entledigen sich leicht ihrer Geburtsschmerzen.
| תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה |
4 Ihre Jungen erstarken, werden im Freien groß; sie laufen davon und kehren nicht wieder zu ihnen zurück.
| יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו |
5 Wer hat den Wildesel frei laufen lassen und wer die Bande dieses Wildfangs gelöst,
| מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח |
6 dem ich die Steppe zur Heimat angewiesen habe und zur Wohnung die Salzgegend?
| אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה |
7 Er lacht des Gewühls der Stadt, den lauten Zuruf des Treibers hört er nicht.
| ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע |
8 Was er auf den Bergen erspäht, ist seine Weide, und jedem grünen Halme spürt er nach.
| יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש |
9 Wird der Büffel Lust haben, dir zu dienen oder nachts an deiner Krippe zu lagern?
| היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך |
10 Kannst du den Büffel mit seinem Leitseil an die Furche binden, oder wird er über Talgründe die Egge hinter dir herziehen?
| התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך |
11 Darfst du ihm trauen, weil er große Kraft besitzt, und ihm deinen Ernteertrag überlassen?
| התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך |
12 Darfst du ihm zutrauen, daß er deine Saat einbringen und sie auf deiner Tenne zusammenfahren werde?
| התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף |
13 Die Straußenhenne schwingt fröhlich ihre Flügel: sind es aber des (liebevollen) Storches Schwingen und Gefieder?
| כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה |
14 Nein, sie vertraut ihre Eier der Erde an und läßt sie auf dem Sande warm werden;
| כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם |
15 denn sie denkt nicht daran, daß ein Fuß sie dort zerdrücken und ein wildes Tier sie zertreten kann.
| ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה |
16 Hart behandelt sie ihre Jungen, als gehörten sie ihr nicht; ob ihre Mühe vergeblich ist, das kümmert sie nicht;
| הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד |
17 denn Gott hat ihr große Klugheit versagt und ihr keinen Verstand zugeteilt.
| כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה |
18 Doch sobald sie hoch auffährt zum Laufen, verlacht sie das Roß und seinen Reiter.
| כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו |
19 Gibst du dem Roß die gewaltige Stärke? Bekleidest du seinen Hals mit der wallenden Mähne?
| התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה |
20 Machst du es springen wie die Heuschrecke? Sein stolzes Schnauben – wie erschreckend!
| התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה |
21 Es scharrt den Boden im Blachfeld und freut sich seiner Kraft, zieht der gewappneten Schar entgegen.
| יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק |
22 Es lacht über Furcht und erschrickt nicht, macht nicht kehrt vor dem Schwert;
| ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב |
23 auf ihm klirrt ja der Köcher, blitzen der Speer und der Kurzspieß.
| עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון |
24 Mit Ungestüm und laut stampfend sprengt es im Fluge dahin und läßt sich nicht halten, wenn die Posaune erschallt;
| ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר |
25 bei jedem Trompetenstoß ruft es ›Hui!‹ und wittert den Kampf von fern, den Donnerruf der Heerführer und das Schlachtgetöse.
| בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה |
26 Hebt der Habicht dank deiner Einsicht die Schwingen, breitet seine Flügel aus nach dem Süden zu?
| המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן |
27 Oder schwebt der Adler auf dein Geheiß empor und baut sein Nest in der Höhe?
| אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו |
28 Auf Felsen wohnt er und horstet auf Felszacken und Bergspitzen;
| סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה |
29 von dort späht er nach Beute aus: in weite Ferne blicken seine Augen;
| משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו |
30 und seine Jungen schon verschlingen gierig das Blut, und wo Erschlagene liegen, da ist auch er.«
| ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא |
