Job 34
1 Elihu hob dann wieder an und sagte:
| ויען אליהוא ויאמר׃ |
2 »Vernehmt, ihr Weisen, meine Worte und, ihr Einsichtigen, schenkt mir Gehör!
| שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי׃ |
3 denn das Ohr prüft die Worte, wie der Gaumen die Speisen kostet.
| כי אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל׃ |
4 Wir wollen doch prüfend das Recht finden, wollen gemeinsam erforschen, was gut ist.
| משפט נבחרה לנו נדעה בינינו מה טוב׃ |
5 Denn Hiob hat behauptet: ›Ich bin gerecht, aber Gott hat mir mein Recht vorenthalten;
| כי אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי׃ |
6 trotz meines Rechtes soll ich ein Lügner sein! Tödlich steckt sein Pfeil in mir, ohne daß ich mich verschuldet habe!‹«
| על משפטי אכזב אנוש חצי בלי פשע׃ |
7 »Wo ist ein Mann wie Hiob, der Lästerrede trinkt wie Wasser
| מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים׃ |
8 und in Gemeinschaft mit Übeltätern getreten ist und mit Frevlern Umgang pflegt?
| וארח לחברה עם פעלי און וללכת עם אנשי רשע׃ |
9 Denn er hat behauptet: ›Der Mensch hat keinen Nutzen davon, daß er mit Gott die Freundschaft aufrecht hält.‹
| כי אמר לא יסכן גבר ברצתו עם אלהים׃ |
10 Darum hört mich an, ihr einsichtsvollen Männer! Fern bleibe der Vorwurf von Gott, daß er Frevel verübe, und vom Allmächtigen, daß er Unrecht tue!
| לכן אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול׃ |
11 Nein, was der Mensch tut, das vergilt er ihm und läßt es jedem nach seinem Lebenswandel ergehen.
| כי פעל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו׃ |
12 Ja wahrlich, Gott handelt nicht frevelhaft, und der Allmächtige beugt das Recht nicht.
| אף אמנם אל לא ירשיע ושדי לא יעות משפט׃ |
13 Wer hat die Erde seiner Obhut anvertraut und wer den ganzen Erdkreis hergestellt?
| מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה׃ |
14 Wenn er nur an sich selbst dächte, seinen Geist und seinen Odem in sich zurückzöge,
| אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף׃ |
15 so müßte alles Fleisch insgesamt verscheiden und der Mensch wieder zu Staub werden.
| יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב׃ |
16 Wenn du also verständig bist, so höre dies und gib wohl acht, wie meine Worte lauten!
| ואם בינה שמעה זאת האזינה לקול מלי׃ |
17 Kann auch, wer das Recht haßt, ein Gemeinwesen leiten? Oder willst du den Allgerechten verdammen,
| האף שונא משפט יחבוש ואם צדיק כביר תרשיע׃ |
18 ihn, der zum Könige sagt: ›Du Nichtswürdiger!‹ und zu den Hochgestellten: ›Du Bösewicht!‹,
| האמר למלך בליעל רשע אל נדיבים׃ |
19 ihn, der die Person der Fürsten nicht ansieht und den Vornehmen nicht vor dem Geringen bevorzugt, weil sie ja alle das Werk seiner Hände sind.
| אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כלם׃ |
20 In einem Augenblick sterben sie, und mitten in der Nacht wird ein Volk erschüttert und muß dahinfahren, und Machthaber beseitigt er, ohne die Hand zu rühren.
| רגע ימתו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד׃ |
21 Denn seine Augen sind auf die Wege eines jeden Menschen gerichtet, und er sieht alle seine Schritte:
| כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה׃ |
22 da gibt es kein Dunkel und keine noch so dichte Finsternis, daß die Frevler sich darin verbergen könnten.
| אין חשך ואין צלמות להסתר שם פעלי און׃ |
23 Denn er braucht einen Menschen nicht erst lange zu beobachten, damit er vor Gott zum Gericht erscheine:
| כי לא על איש ישים עוד להלך אל אל במשפט׃ |
24 nein, er zerschmettert Gewalthaber ohne Untersuchung und läßt andere an ihre Stelle treten.
| ירע כבירים לא חקר ויעמד אחרים תחתם׃ |
25 Somit kennt er ihre Taten wohl und stürzt sie über Nacht, so daß sie zermalmt werden.
| לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו׃ |
26 Als Frevler, die sie sind, geißelt er sie vor aller Augen
| תחת רשעים ספקם במקום ראים׃ |
27 zur Strafe dafür, daß sie von ihm abgefallen sind und alle seine Wege unbeachtet gelassen haben,
| אשר על כן סרו מאחריו וכל דרכיו לא השכילו׃ |
28 so daß sie den Hilferuf des Armen zu ihm hinaufdringen ließen und er den Notschrei der Bedrückten vernehmen mußte.
| להביא עליו צעקת דל וצעקת עניים ישמע׃ |
29 Verhält er sich aber ruhig, wer darf ihn verdammen? Und verhüllt er sein Angesicht, wer kann ihn schauen? So waltet er sowohl über Völkern als auch über einzelnen Menschen gleicherweise,
| והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד׃ |
30 damit nicht ruchlose Menschen die Herrschaft führen, Leute, welche Fallstricke für das Volk sein würden.«
| ממלך אדם חנף ממקשי עם׃ |
31 »Denn soll etwa Gott zu dir sagen: ›Ich habe mich geirrt; will (aber) nicht wieder verkehrt handeln?
| כי אל אל האמר נשאתי לא אחבל׃ |
32 Über das, was ich nicht sehe, belehre du mich; wenn ich unrecht gehandelt habe, will ich es nicht wieder tun.‹
| בלעדי אחזה אתה הרני אם עול פעלתי לא אסיף׃ |
33 Soll er nach deinem Sinn Vergeltung üben, weil du unzufrieden bist, und sagen: ›Du hast das Bessere zu bestimmen, nicht ich; was du also weißt, das sprich aus!‹?
| המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר׃ |
34 Verständige Leute werden mir zugestehen und jeder weise Mann, der mir zuhört:
| אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי׃ |
35 ›Hiob redet ohne Einsicht, und seine Worte sind nicht wohlbedacht.‹
| איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל׃ |
36 O daß doch Hiob fort und fort geprüft würde wegen seiner Widerreden nach Art der Frevler!
| אבי יבחן איוב עד נצח על תשבת באנשי און׃ |
37 Denn zu seiner Verfehlung fügt er noch den Abfall (von Gott) hinzu: er höhnt laut in unserer Mitte und macht viel Redens gegen Gott.«
| כי יסיף על חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל׃ |
