Job 33
1 »Nun aber höre, Hiob, meine Reden und leihe dein Ohr allen meinen Worten!
| ואולם--שמע-נא איוב מלי וכל-דברי האזינה |
2 Wisse wohl: wenn ich meinen Mund jetzt auftue und meine Zunge sich vernehmlich hören läßt,
| הנה-נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי |
3 so sind meine Worte aufrichtig wie mein Herz, und was meine Lippen wissen, sprechen sie unverfälscht aus.
| ישר-לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו |
4 Der Geist Gottes, der mich geschaffen hat, und der Hauch des Allmächtigen belebt mich.
| רוח-אל עשתני ונשמת שדי תחיני |
5 Wenn du’s vermagst, so widerlege mich: rüste dich mit Beweisgründen gegen mich, tritt an zum Kampf!
| אם-תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה |
6 Siehe, ich stehe zu Gott ebenso wie du: aus Ton bin auch ich gebildet.
| הן-אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם-אני |
7 Nein, Angst vor mir braucht dich nicht einzuschüchtern, und meine Wucht soll dich nicht niederdrücken!«
| הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא-יכבד |
8 »Nun aber hast du vor meinen Ohren ausgesprochen, und deutlich habe ich deine Worte gehört:
| אך אמרת באזני וקול מלין אשמע |
9 ›Unschuldig bin ich, ohne Missetat, rein bin ich, und kein Vergehen haftet mir an!
| זך אני בלי-פשע חף אנכי ולא עון לי |
10 Fürwahr, er (Gott) erfindet Feindseligkeiten gegen mich, sieht in mir einen Feind;
| הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו |
11 er legt meine Füße in den Block, überwacht alle meine Pfade.‹
| ישם בסד רגלי ישמר כל-ארחתי |
12 Sieh, darin hast du unrecht, entgegne ich dir; denn Gott ist größer als ein Mensch.«
| הן-זאת לא-צדקת אענך כי-ירבה אלוה מאנוש |
13 »Warum hast du den Vorwurf gegen ihn erhoben, daß er dir auf alle deine Worte keine Antwort gebe?
| מדוע אליו ריבות כי כל-דבריו לא יענה |
14 Vielmehr redet Gott einmal und zweimal, man achtet nur nicht darauf.
| כי-באחת ידבר-אל ובשתים לא ישורנה |
15 Im Traum, im Nachtgesicht, wenn tiefer Schlaf die Menschen befällt, im Schlummerzustand auf dem Lager:
| בחלום חזיון לילה--בנפל תרדמה על-אנשים בתנומות עלי משכב |
16 da öffnet er den Menschen das Ohr und schreckt sie durch Verwarnung,
| אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם |
17 um den Menschen von seinem (bösen) Tun abzubringen und den Mann vor Überhebung zu behüten,
| להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה |
18 um seine Seele vor der Grube zu bewahren und sein Leben vor dem Geschoß des Todes.
| יחשך נפשו מני-שחת וחיתו מעבר בשלח |
19 Auch wird er durch Schmerzen auf seinem Lager in Zucht genommen und durch andauernden Leidenskampf in seinen Gliedern,
| והוכח במכאוב על-משכבו וריב (ורוב) עצמיו אתן |
20 so daß für seinen Lebenstrieb alle Nahrung zum Ekel wird und für seine Eßlust sogar die Lieblingsspeise;
| וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה |
21 sein Fleisch schwindet dahin, daß es nicht mehr zu sehen ist, und seine vordem verborgenen Knochen treten zu Tage,
| יכל בשרו מראי ושפי (ושפו) עצמתיו לא ראו |
22 so daß seine Seele der Grube nahe kommt und sein Leben den Todesmächten.«
| ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים |
23 »Wenn dann ein Engel für ihn da ist, ein Fürsprecher, ein einziger aus den tausend, um für den Menschen Zeugnis von seiner Gerechtigkeit abzulegen,
| אם-יש עליו מלאך--מליץ אחד מני-אלף להגיד לאדם ישרו |
24 und dieser sich seiner erbarmt und (zu Gott) spricht: ›Laß ihn frei, daß er nicht in die Grube hinabfährt! Ich habe eine Sühne gefunden‹,
| ויחננו--ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר |
25 so strotzt sein Leib wieder von Jugendkraft, so daß er in die Tage seines Jünglingsalters zurückversetzt wird.
| רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו |
26 Er betet zu Gott, und dieser nimmt ihn gnädig an, läßt ihn sein Angesicht unter Jauchzen schauen und gibt dem Menschen seine Gerechtigkeit zurück.
| יעתר אל-אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו |
27 Er singt vor dem Volke und bekennt: ›Ich hatte gesündigt und das Recht verkehrt, aber es ist mir nicht vergolten worden!
| ישר על-אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא-שוה לי |
28 Erlöst hat (Gott) meine Seele, daß sie nicht in die Grube gefahren ist, und mein Leben erfreut sich am Anblick des Lichts!‹«
| פדה נפשי (נפשו) מעבר בשחת וחיתי (וחיתו) באור תראה |
29 »Sieh, dies alles tut Gott zweimal, ja dreimal an dem Menschen,
| הן-כל-אלה יפעל-אל-- פעמים שלוש עם-גבר |
30 um seine Seele von der Grube fernzuhalten und damit er vom Licht des Lebens umleuchtet werde.
| להשיב נפשו מני-שחת-- לאור באור החיים |
31 Merke auf, Hiob, höre mir zu, schweige und laß mich reden!
| הקשב איוב שמע-לי החרש ואנכי אדבר |
32 Hast du etwas einzuwenden, so widerlege mich; sprich, denn ich möchte dich gern rechtfertigen.
| אם-יש-מלין השיבני דבר כי-חפצתי צדקך |
33 Hast du aber nichts, so höre mir zu; schweige, damit ich dich Weisheit lehre!«
| אם-אין אתה שמע-לי החרש ואאלפך חכמה |
