Job 24
1 »Warum sind vom Allmächtigen nicht Zeiten für Strafgerichte vorgesehen worden, und warum bekommen seine Getreuen nicht seine Gerichtstage zu sehen?
| מדוע--משדי לא-נצפנו עתים וידעו לא-חזו ימיו |
2 Man verrückt die Grenzsteine, raubt Herden samt den Hirten;
| גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו |
3 den Esel der Verwaisten treibt man weg, nimmt die Kuh der Witwe als Pfand;
| חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה |
4 die Armen drängt man vom Wege ab; allesamt müssen die Elenden des Landes sich verkriechen.
| יטו אבינים מדרך יחד חבאו עניי-ארץ |
5 Seht nur! Wie Wildesel in der Wüste ziehen sie früh zu ihrem Tagewerk aus, nach Beute ausspähend; die Steppe liefert ihnen Brot für die Kinder;
| הן פראים במדבר-- יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים |
6 auf dem Felde des Gottlosen müssen sie den Sauerampfer abernten und Nachlese in seinem Weinberge halten;
| בשדה בלילו יקצירו (יקצורו) וכרם רשע ילקשו |
7 nackt bringen sie die Nacht zu, ohne Gewand, und haben keine Decke in der Kälte.
| ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה |
8 Von den Regengüssen der Berge triefen sie und schmiegen sich obdachlos an die Felsen.
| מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו-צור |
9 Man reißt die Waise von der Mutterbrust weg, und was der Elende an hat, nimmt man zum Pfande.
| יגזלו משד יתום ועל-עני יחבלו |
10 Nackt gehen sie einher, ohne Kleidung, und hungernd schleppen sie Garben (im Dienst der Reichen);
| ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר |
11 innerhalb der Mauern der Gottlosen pressen sie Öl, treten die Keltern und leiden Durst dabei.
| בין-שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו |
12 Aus den Städten heraus lassen Sterbende ihr Ächzen hören, und die Seele von Erschlagenen schreit um Rache; aber Gott rechnet es nicht als Ungebühr an!
| מעיר מתים ינאקו-- ונפש-חללים תשוע ואלוה לא-ישים תפלה |
13 Andere (Gottlose) gehören zu den Feinden des Tageslichts: sie wollen von Gottes Wegen nichts wissen und bleiben nicht auf seinen Pfaden.
| המה היו--במרדי-אור לא-הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו |
14 Ehe es hell wird, steht der Mörder auf, tötet den Elenden und Armen; und in der Nacht treibt der Dieb sein Wesen.
| לאור יקום רוצח--יקטל-עני ואביון ובלילה יהי כגנב |
15 Das Auge des Ehebrechers aber lauert auf die Abenddämmerung, indem er denkt: ›Kein Auge soll mich erblicken!‹, und er legt sich eine Hülle vors Gesicht.
| ועין נאף שמרה נשף לאמר-- לא-תשורני עין וסתר פנים ישים |
16 In der Finsternis bricht man in die Häuser ein, bei Tage halten sie sich eingeschlossen: sie wollen vom Licht nichts wissen.
| חתר בחשך בתים יומם חתמו-למו לא-ידעו אור |
17 Denn als Morgenlicht gilt ihnen allesamt tiefe Nacht, weil sie mit den Schrecknissen der tiefen Nacht wohlvertraut sind.
| כי יחדו בקר למו צלמות כי-יכיר בלהות צלמות |
18 Im Fluge fährt er über die Wasserfläche dahin; mit dem Fluch wird ihr Erbteil im Lande belegt; er schlägt nicht mehr den Weg zu den Weinbergen ein.
| קל-הוא על-פני-מים-- תקלל חלקתם בארץ לא-יפנה דרך כרמים |
19 Wie Dürre und Sonnenglut die Schneewasser wegraffen, ebenso das Totenreich die, welche gesündigt haben. (Sheol h7585)
| ציה גם-חם יגזלו מימי-שלג שאול חטאו (Sheol h7585) |
20 Selbst der Mutterschoß vergißt ihn, das Gewürm labt sich an ihm; nicht mehr wird seiner gedacht, und wie ein Baum wird der Frevler abgehauen,
| ישכחהו רחם מתקו רמה-- עוד לא-יזכר ותשבר כעץ עולה |
21 er, der die einsam dastehende, kinderlose Frau ausgeplündert und keiner Witwe Gutes getan hat.
| רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב |
22 Ebenso erhält Gott Gewalttätige lange Zeit durch seine Kraft: mancher steht wieder auf, der schon am Leben verzweifelte.
| ומשך אבירים בכחו יקום ולא-יאמין בחיין |
23 Er verleiht ihm Sicherheit, so daß er gestützt dasteht, und seine Augen wachen über ihren Wegen.
| יתן-לו לבטח וישען ועיניהו על-דרכיהם |
24 Wenn sie hoch gestiegen sind – ein Augenblick nur, so sind sie nicht mehr da; sie sinken hin, werden hinweggerafft wie alle anderen auch; wie eine Ährenspitze werden sie abgeschnitten.
| רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו |
25 Ist’s etwa nicht so? Wer will mich Lügen strafen und meine Rede als nichtig erweisen?«
| ואם-לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי |
