Job 19
1 Da antwortete Hiob folgendermaßen:
| ויען איוב ויאמר |
2 »Wie lange wollt ihr mein Herz noch betrüben und mich mit Reden martern?
| עד-אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים |
3 Schon zehnmal habt ihr mich geschmäht; ihr schämt euch nicht, mir wehzutun!
| זה עשר פעמים תכלימוני לא-תבשו תהכרו-לי |
4 Und hätte ich mich wirklich verfehlt, so wäre doch meine Verfehlung meine eigene Sache.
| ואף-אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי |
5 Wollt ihr wirklich gegen mich großtun, so erbringt mir den Beweis für das mich Beschämende!
| אם-אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי |
6 Erkennt doch, daß Gott mir unrecht getan und mich mit seinem Fangnetz rings umgarnt hat!«
| דעו-אפו כי-אלוה עותני ומצודו עלי הקיף |
7 »Seht: schreie ich über Gewalttat, so finde ich keine Erhörung; rufe ich um Hilfe, so gibt es keinen Rechtsspruch.
| הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט |
8 Den Weg hat er mir vermauert, so daß ich nicht weiterschreiten kann, und über meine Pfade hat er Finsternis ausgebreitet.
| ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים |
9 Meiner Ehre hat er mich entkleidet und die Krone mir vom Haupte weggenommen.
| כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי |
10 Er hat mich niedergerissen um und um, so daß es aus mit mir ist, und hat meine Hoffnung ausgerissen wie einen Baum.
| יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי |
11 Er hat seinen Zorn gegen mich lodern lassen und mich seinen Feinden gleichgeachtet.
| ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו |
12 Allzumal sind seine Kriegerscharen herangerückt, haben sich einen Weg zum Angriff gegen mich aufgeschüttet und sich rings um mein Zelt her gelagert.
| יחד יבאו גדודיו--ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי |
13 Meine Brüder haben sich fern von mir gehalten, und meine Bekannten sind mir ganz entfremdet;
| אחי מעלי הרחיק וידעי אך-זרו ממני |
14 meine Verwandten bleiben weg, und meine vertrauten Freunde haben mich vergessen;
| חדלו קרובי ומידעי שכחוני |
15 meine Hausgenossen und selbst meine Mägde sehen in mir einen Fremden: ein Unbekannter bin ich in ihren Augen geworden.
| גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם |
16 Rufe ich meinen Knecht, so antwortet er mir nicht: ich muß ihn anflehen und ihm gute Worte geben.
| לעבדי קראתי ולא יענה במו-פי אתחנן-לו |
17 Mein Atem ist meinem Weibe zuwider und mein übler Geruch meinen leiblichen Brüdern.
| רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני |
18 Selbst die Buben mißachten mich: mache ich (vergebliche) Versuche zum Aufstehen, so verspotten sie mich.
| גם-עוילים מאסו בי אקומה וידברו-בי |
19 Allen meinen Vertrauten ekelt vor mir, und die ich liebgehabt habe, stehen mir feindlich gegenüber.
| תעבוני כל-מתי סודי וזה-אהבתי נהפכו-בי |
20 An meiner Haut und meinem Fleisch kleben meine Knochen, und von meinen Zähnen habe ich nur die Haut übrigbehalten.«
| בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני |
21 »Habt Mitleid, habt Mitleid mit mir, ihr meine Freunde! Denn Gottes Hand hat mich schwer getroffen.
| חנני חנני אתם רעי כי יד-אלוה נגעה בי |
22 Warum verfolgt ihr mich ebenso wie Gott und werdet nicht satt, mich zu zerfleischen?
| למה תרדפני כמו-אל ומבשרי לא תשבעו |
23 O daß doch meine Worte aufgeschrieben, o daß sie in ein Buch eingetragen würden,
| מי-יתן אפו ויכתבון מלי מי-יתן בספר ויחקו |
24 mit eisernem Griffel in Blei eingegraben, auf ewig in den Felsen eingehauen würden!
| בעט-ברזל ועפרת-- לעד בצור יחצבון |
25 Ich aber, ich weiß, daß mein Löser lebt und als letzter auf dem Staube auftreten wird;
| ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על-עפר יקום |
26 und danach werde ich, mag jetzt auch meine Haut so ganz zerfetzt und ich meines Fleisches ledig sein, Gott schauen,
| ואחר עורי נקפו-זאת ומבשרי אחזה אלוה |
27 den ich schauen werde mir zum Heil und den meine Augen sehen werden, und zwar nicht mehr als einen Entfremdeten, ihn, um den sich mir das Herz in der Brust abgehärmt hat.
| אשר אני אחזה-לי--ועיני ראו ולא-זר כלו כליתי בחקי |
28 Wenn ihr aber sagt: ›Wie wollen wir ihn verfolgen!‹ und ›der letzte Grund der Sache sei in mir selbst zu finden‹,
| כי תאמרו מה-נרדף-לו ושרש דבר נמצא-בי |
29 so fürchtet euch vor dem Schwert – denn derartige Verschuldungen verdienen die Strafe des Schwertes –, damit ihr erkennt, daß es noch ein Gericht gibt!«
| גורו לכם מפני-חרב--כי-חמה עונות חרב למען תדעון שדין (שדון) |
