Job 18

1 Da nahm Bildad von Suah das Wort und sagte:

ויען בלדד השחי ויאמר

2 »Wie lange wollt ihr noch Jagd auf (bloße) Worte machen? Nehmt Verstand an: dann wollen wir reden!

עד-אנה תשימון קנצי למלין תבינו ואחר נדבר

3 Warum werden wir den vernunftlosen Tieren gleichgeachtet, von euch als vernagelt angesehen?

מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם

4 Du, der in seinem Zorn sich selbst zerfleischt – soll um deinetwillen die Erde menschenleer werden und der Fels von seiner Stelle wegrücken?«

טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק-צור ממקמו

5 »Jawohl, das Licht des Frevlers wird erlöschen und die Flamme seines Herdfeuers nicht mehr leuchten;

גם אור רשעים ידעך ולא-יגה שביב אשו

6 das Licht wird dunkel werden in seinem Zelt, und seine Leuchte erlischt über ihm;

אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך

7 seine sonst so rüstigen Schritte werden kurz, und seine eigenen Anschläge bringen ihn zu Fall;

יצרו צעדי אונו ותשליכהו עצתו

8 denn er wird von seinen eigenen Füßen ins Netz getrieben, und auf Fallgittern wandelt er dahin.

כי-שלח ברשת ברגליו ועל-שבכה יתהלך

9 Die Schlinge erfaßt seine Ferse, der Fallstrick hält ihn fest;

יאחז בעקב פח יחזק עליו צמים

10 am Boden liegt das Fanggarn für ihn verborgen, und die Falle wartet seiner auf dem Pfade.

טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נתיב

11 Ringsum ängstigen ihn Schrecknisse und hetzen ihn auf Schritt und Tritt.

סביב בעתהו בלהות והפיצהו לרגליו

12 Das ihm bestimmte Unheil hungert nach ihm, und das Verderben steht zu seinem Sturz bereit.

יהי-רעב אנו ואיד נכון לצלעו

13 Es frißt die Glieder seines Leibes, es frißt seine Glieder der erstgeborene Sohn des Todes.

יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות

14 Herausgerissen wird er aus seinem Zelt, wo er sich sicher fühlte, und es treibt ihn hin zum König der Schrecken.

ינתק מאהלו מבטחו ותצעדהו למלך בלהות

15 In seinem Zelt haust eine Bewohnerschaft, die nicht zu ihm gehört; Schwefel wird auf seine Wohnstätte gestreut.

תשכון באהלו מבלי-לו יזרה על-נוהו גפרית

16 Unten verdorren seine Wurzeln, und oben verwelken seine Zweige.

מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו

17 Das Andenken an ihn verschwindet von der Erde, und kein Name verbleibt ihm draußen weit und breit;

זכרו-אבד מני-ארץ ולא-שם לו על-פני-חוץ

18 er stößt ihn aus dem Licht in die Finsternis hinaus und verjagt ihn vom Erdenrund.

יהדפהו מאור אל-חשך ומתבל ינדהו

19 Nicht Sproß noch Schoß bleibt ihm in seinem Volk erhalten, und kein Überlebender findet sich in seinen Wohnsitzen.

לא נין לו ולא-נכד בעמו ואין שריד במגוריו

20 Ob seinem Gerichtstage schaudern die im Westen Wohnenden, und die Leute im Osten erfaßt Entsetzen.

על-יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער

21 Ja, so ergeht es den Wohnungen des Frevlers und so der Stätte des Gottesverächters!«

אך-אלה משכנות עול וזה מקום לא-ידע-אל