2 Samuel 22
1 Das folgende Lied richtete David an den HERRN zu der Zeit, als der HERR ihn aus der Hand aller seiner Feinde und (besonders) aus der Hand Sauls errettet hatte. Er betete (damals):
| וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שאול׃ |
2 Der HERR ist mein Fels, meine Burg und mein Erretter;
| ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי לי׃ |
3 Gott ist mein Fels, zu dem ich mich flüchte, mein Schild und das Horn meines Heils, mein fester Turm und meine Zuflucht, mein Erretter, der von Gewalttat mich rettet.
| אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני׃ |
4 Den Preiswürdigen rufe ich an, den HERRN: so werd’ ich von meinen Feinden errettet.
| מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע׃ |
5 Denn die Wogen des Todes hatten mich umringt, die Ströme des Unheils schreckten mich,
| כי אפפני משברי מות נחלי בליעל יבעתני׃ |
| חבלי שאול סבני קדמני מקשי מות׃ (Sheol h7585) |
7 In meiner Angst rief ich zum HERRN und schrie um Hilfe zu meinem Gott; da vernahm er in seinem Palast mein Rufen, und mein Notschrei drang zu seinen Ohren.
| בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו׃ |
8 Da wankte und schwankte die Erde, des Himmels Grundfesten bebten und wankten hin und her, denn er war zornentbrannt;
| ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃ |
9 Rauch stieg auf aus seiner Nase, und fressendes Feuer drang aus seinem Munde, glühende Kohlen sprühten von ihm aus.
| עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃ |
10 Er neigte den Himmel und fuhr herab, Wolkennacht lag unter seinen Füßen;
| ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃ |
11 Er fuhr auf dem Cherub und flog daher und schoß herab auf den Fittichen des Sturms;
| וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח׃ |
12 Finsternis machte er rings um sich her zu seinem Gezelt, Regendunkel, dichtes Gewölk;
| וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים׃ |
13 aus dem Glanz vor ihm her brannten Feuerflammen.
| מנגה נגדו בערו גחלי אש׃ |
14 Dann donnerte der HERR vom Himmel her, der Höchste ließ seine Stimme erschallen;
| ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו׃ |
15 er schoß seine Pfeile ab und zerstreute sie, schleuderte Blitze und schreckte sie.
| וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם׃ |
16 Da wurden sichtbar die Tiefen des Meeres und aufgedeckt die Grundfesten der Erde durch das Schelten des HERRN, von dem Zornesschnauben seiner Nase.
| ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו׃ |
17 Er streckte die Hand herab aus der Höhe, ergriff mich, zog mich heraus aus den großen Fluten,
| ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים׃ |
18 entriß mich meinem starken Feinde, meinen Widersachern, die zu stark mir waren.
| יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני׃ |
19 Sie hatten mich überfallen an meinem Unglückstage, doch der HERR ward mir zur Stütze;
| יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי׃ |
20 er führte mich heraus auf weiten Raum, riß mich heraus, weil er Wohlgefallen an mir hatte.
| ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי׃ |
21 Der HERR hat mir gelohnt nach meiner Gerechtigkeit, nach der Reinheit meiner Hände mir vergolten;
| יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי׃ |
22 denn ich habe innegehalten die Wege des HERRN und bin von meinem Gott nicht treulos abgefallen;
| כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי׃ |
23 nein, alle seine Rechte haben mir vor Augen gestanden, und von seinen Geboten bin ich nicht abgewichen.
| כי כל משפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה׃ |
24 So bin ich unsträflich vor ihm gewandelt und hab’ mich vor jeder Verschuldung gehütet;
| ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני׃ |
25 drum hat mir der HERR vergolten nach meiner Gerechtigkeit, nach meiner Reinheit, die seinen Augen sichtbar war.
| וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו׃ |
26 Gegen den Guten erweist du dich gütig, gegen den Redlichen zeigst du dich redlich,
| עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם׃ |
27 gegen den Reinen erweist du dich rein, doch gegen den Falschen zeigst du dich enttäuschend;
| עם נבר תתבר ועם עקש תתפל׃ |
28 denn du schaffst demütigen Leuten Hilfe, aber stolze Augen erniedrigst du.
| ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל׃ |
29 Ja, du bist meine Leuchte, o HERR; und mein Gott erhellt meine Finsternis.
| כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי׃ |
30 Denn mit dir überrenne ich Feindesscharen, mit meinem Gott überspringe ich Mauern.
| כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שור׃ |
31 Dieser Gott – sein Walten ist vollkommen, die Worte des HERRN sind lauter, ein Schild ist er allen, die zu ihm sich flüchten.
| האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו׃ |
32 Denn wer ist Gott außer dem HERRN und wer ein Fels als nur unser Gott?,
| כי מי אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו׃ |
33 dieser Gott, der mit Kraft mich gegürtet und der meinen Weg ohn’ Anstoß gemacht;
| האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו׃ |
34 der mir Füße verliehen den Hirschen gleich und mich sicher auf Bergeshöhen gestellt;
| משוה רגליו כאילות ועל במותי יעמדני׃ |
35 der meine Hände streiten gelehrt, daß meine Arme den ehernen Bogen spannten.
| מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי׃ |
36 Du reichtest mir deinen schützenden Schild, und deine Gnade machte mich groß.
| ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני׃ |
37 Du schafftest weiten Raum meinen Schritten unter mir, und meine Knöchel wankten nicht.
| תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי׃ |
38 Ich verfolgte meine Feinde, vertilgte sie und kehrte nicht um, bis ich sie vernichtet;
| ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם׃ |
39 ich vernichtete und zerschmetterte sie, daß sie nicht wieder aufstehn konnten: sie sanken unter meine Füße nieder.
| ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי׃ |
40 Und du gürtetest mich mit Kraft zum Streit, beugtest unter mich, die sich gegen mich erhoben;
| ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני׃ |
41 du triebst meine Feinde vor mir in die Flucht, und alle, die mich haßten, vernichtete ich.
| ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם׃ |
42 Sie blickten nach Hilfe umher – doch da war kein Helfer – zum HERRN – doch er hörte sie nicht;
| ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם׃ |
43 ich zermalmte sie wie Staub auf dem Boden, wie Kot auf den Gassen zertrat, zerstampfte ich sie.
| ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם׃ |
44 Du hast mich aus meines Volkes Fehden errettet, mich zum Oberhaupt von Völkern eingesetzt: Völker, die ich nicht kannte, dienen mir;
| ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדני׃ |
45 die Söhne des Auslands huldigen mir, aufs bloße Wort gehorchen sie mir;
| בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי׃ |
46 die Söhne des Auslands sinken mutlos hin und kommen zitternd hervor aus ihren Schlössern.
| בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם׃ |
47 Der HERR lebt: gepriesen sei mein Hort!, und erhaben ist der Gott, der Fels meines Heils,
| חי יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי׃ |
48 der Gott, der mir Rache verliehen und die Völker unter meine Herrschaft gezwungen,
| האל הנתן נקמת לי ומוריד עמים תחתני׃ |
49 der mich von meinen Feinden frei gemacht und über meine Widersacher mich erhöht, von dem Mann der Gewalttat mich befreit hat!
| ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני׃ |
50 Drum will ich dich preisen, HERR, unter den Völkern und deinem Namen lobsingen,
| על כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר׃ |
51 dir, der seinem Könige großes Heil verleiht und Gnade an seinem Gesalbten übt, an David und seinem Hause ewiglich!
| מגדיל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם׃ |
