ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את בית יהוה--ואת ביתו |
והערים אשר נתן חורם לשלמה--בנה שלמה אתם ויושב שם את בני ישראל |
וילך שלמה חמת צובה ויחזק עליה |
ויבן את תדמר במדבר ואת כל ערי המסכנות אשר בנה בחמת |
ויבן את בית חורון העליון ואת בית חורון התחתון--ערי מצור חומות דלתים ובריח |
ואת בעלת ואת כל ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת כל ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת כל חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו |
כל העם הנותר מן החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אשר לא מישראל המה |
מן בניהם אשר נותרו אחריהם בארץ אשר לא כלום בני ישראל ויעלם שלמה למס עד היום הזה |
ומן בני ישראל אשר לא נתן שלמה לעבדים למלאכתו כי המה אנשי מלחמה ושרי שלישיו ושרי רכבו ופרשיו |
ואלה שרי הנציבים (הנצבים) אשר למלך שלמה חמשים ומאתים הרדים בעם |
ואת בת פרעה העלה שלמה מעיר דויד לבית אשר בנה לה כי אמר לא תשב אשה לי בבית דויד מלך ישראל--כי קדש המה אשר באה אליהם ארון יהוה |
אז העלה שלמה עלות ליהוה על מזבח יהוה אשר בנה לפני האולם |
ובדבר יום ביום להעלות כמצות משה לשבתות ולחדשים ולמועדות שלוש פעמים בשנה--בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות |
ויעמד כמשפט דויד אביו את מחלקות הכהנים על עבדתם והלוים על משמרותם להלל ולשרת נגד הכהנים לדבר יום ביומו והשערים במחלקותם לשער ושער כי כן מצות דויד איש האלהים |
ולא סרו מצות המלך על הכהנים והלוים לכל דבר--ולאצרות |
ותכן כל מלאכת שלמה עד היום מוסד בית יהוה ועד כלתו שלם בית יהוה |
אז הלך שלמה לעציון גבר ואל אילות על שפת הים--בארץ אדום |
וישלח לו חורם ביד עבדיו אוניות (אניות) ועבדים יודעי ים ויבאו עם עבדי שלמה אופירה ויקחו משם ארבע מאות וחמשים ככר זהב ויביאו אל המלך שלמה |