Psalm 69
1 Ein Psalm Davids, von den Rosen, vorzusingen. Gott, hilf mir; denn das Wasser geht mir bis an die Seele.
| למנצח על-שושנים לדוד ב הושיעני אלהים-- כי באו מים עד-נפש |
2 Ich versinke im tiefen Schlamm, da kein Grund ist; ich bin im tiefen Wasser, und die Flut will mich ersäufen.
| טבעתי ביון מצולה-- ואין מעמד באתי במעמקי-מים ושבלת שטפתני |
3 Ich habe mich müde geschrieen, mein Hals ist heiser; das Gesicht vergeht mir, daß ich so lange muß harren auf meinen Gott.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני--מיחל לאלהי |
4 Die mich ohne Ursache hassen, deren ist mehr, denn ich Haare auf dem Haupt habe. Die mir unbillig feind sind und mich verderben, sind mächtig. Ich muß bezahlen, was ich nicht geraubt habe.
| רבו משערות ראשי-- שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר-- אשר לא-גזלתי אז אשיב |
5 Gott, du weißt meine Torheit, und meine Schulden sind nicht verborgen.
| אלהים--אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא-נכחדו |
6 Laß nicht zu Schanden werden an mir, die dein harren, Herr HERR Zebaoth! Laß nicht schamrot werden an mir, die dich suchen, Gott Israels!
| אל-יבשו בי קויך-- אדני יהוה צבאות אל-יכלמו בי מבקשיך-- אלהי ישראל |
7 Denn um deinetwillen trage ich Schmach; mein Angesicht ist voller Schande.
| כי-עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני |
8 Ich bin fremd geworden meinen Brüdern und unbekannt meiner Mutter Kindern.
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי |
9 Denn der Eifer um dein Haus hat mich gefressen; und die Schmähungen derer, die dich schmähen, sind auf mich gefallen.
| כי-קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי |
10 Und ich weine und faste bitterlich; und man spottet mein dazu.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי |
11 Ich habe einen Sack angezogen; aber sie treiben Gespött mit mir.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל |
12 Die im Tor sitzen, schwatzen von mir, und in den Zechen singt man von mir.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר |
13 Ich aber bete, HERR, zu dir zur angenehmen Zeit; Gott durch deine große Güte erhöre mich mit deiner treuen Hilfe.
| ואני תפלתי-לך יהוה עת רצון-- אלהים ברב-חסדך ענני באמת ישעך |
14 Errette mich aus dem Kot, daß ich nicht versinke; daß ich errettet werde von meinen Hassern und aus dem tiefen Wasser;
| הצילני מטיט ואל-אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים |
15 daß mich die Wasserflut nicht ersäufe und die Tiefe nicht verschlinge und das Loch der Grube nicht über mich zusammengehe.
| אל-תשטפני שבלת מים-- ואל-תבלעני מצולה ואל-תאטר-עלי באר פיה |
16 Erhöre mich, HERR, denn dein Güte ist tröstlich; wende dich zu mir nach deiner großen Barmherzigkeit
| ענני יהוה כי-טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי |
17 und verbirg dein Angesicht nicht vor deinem Knechte, denn mir ist angst; erhöre mich eilend.
| ואל-תסתר פניך מעבדך כי-צר-לי מהר ענני |
18 Mache dich zu meiner Seele und erlöse sie; erlöse mich um meiner Feinde willen.
| קרבה אל-נפשי גאלה למען איבי פדני |
19 Du weißt meine Schmach, Schande und Scham; meine Widersacher sind alle vor dir.
| אתה ידעת--חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל-צוררי |
20 Die Schmach bricht mir mein Herz und kränkt mich. Ich warte, ob es jemand jammere, aber da ist niemand, und auf Tröster, aber ich finde keine.
| חרפה שברה לבי-- ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי |
21 Und sie geben mir Galle zu essen und Essig zu trinken in meinem großen Durst.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ |
22 Ihr Tisch werde vor ihnen zum Strick, zur Vergeltung und zu einer Falle.
| יהי-שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש |
23 Ihre Augen müssen finster werden, daß sie nicht sehen, und ihre Lenden laß immer wanken.
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד |
24 Gieße deine Ungnade auf sie, und dein grimmiger Zorn ergreife sie.
| שפך-עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם |
25 Ihre Wohnung müsse wüst werden, und sei niemand, der in ihren Hütten wohne.
| תהי-טירתם נשמה באהליהם אל-יהי ישב |
26 Denn sie verfolgen, den du geschlagen hast, und rühmen, daß du die Deinen übel schlagest.
| כי-אתה אשר-הכית רדפו ואל-מכאוב חלליך יספרו |
27 Laß sie in eine Sünde über die andere fallen, daß sie nicht kommen zu deiner Gerechtigkeit.
| תנה-עון על-עונם ואל-יבאו בצדקתך |
28 Tilge sie aus dem Buch der Lebendigen, daß sie mit den Gerechten nicht angeschrieben werden.
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל-יכתבו |
29 Ich aber bin elend, und mir ist wehe. Gott, deine Hilfe schütze mich!
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני |
30 Ich will den Namen Gottes loben mit einem Lied und will ihn hoch ehren mit Dank.
| אהללה שם-אלהים בשיר ואגדלנו בתודה |
31 Das wird dem HERRN besser gefallen denn ein Farre, der Hörner und Klauen hat.
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס |
32 Die Elenden sehen's und freuen sich; und die Gott suchen, denen wird das Herz leben.
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם |
33 Denn der HERR hört die Armen und verachtet seine Gefangenen nicht.
| כי-שמע אל-אביונים יהוה ואת-אסיריו לא בזה |
34 Es lobe ihn Himmel, Erde und Meer und alles, was sich darin regt.
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל-רמש בם |
35 Denn Gott wird Zion helfen und die Städte Juda's bauen, daß man daselbst wohne und sie besitze.
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה |
36 Und der Same seiner Knechte wird sie ererben, und die seinen Namen lieben, werden darin bleiben.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו-בה |
