Psalm 49
1 Ein Psalm der Kinder Korah, vorzusingen. Höret zu, alle Völker; merket auf, alle, die in dieser Zeit leben,
| למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד׃ |
2 beide, gemeiner Mann und Herren, beide, reich und arm, miteinander!
| גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון׃ |
3 Mein Mund soll von Weisheit reden und mein Herz von Verstand sagen.
| פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות׃ |
4 Ich will einem Spruch mein Ohr neigen und kundtun mein Rätsel beim Klange der Harfe.
| אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי׃ |
5 Warum sollte ich mich fürchten in bösen Tagen, wenn mich die Missetat meiner Untertreter umgibt,
| למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני׃ |
6 die sich verlassen auf ihr Gut und trotzen auf ihren großen Reichtum?
| הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו׃ |
7 Kann doch einen Bruder niemand erlösen noch ihn Gott versöhnen
| אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו׃ |
8 (denn es kostet zuviel, eine Seele zu erlösen; man muß es anstehen lassen ewiglich),
| ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם׃ |
9 daß er fortlebe immerdar und die Grube nicht sehe.
| ויחי עוד לנצח לא יראה השחת׃ |
10 Denn man wird sehen, daß die Weisen sterben sowohl als die Toren und Narren umkommen und müssen ihr Gut andern lassen.
| כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם׃ |
11 Das ist ihr Herz, daß ihre Häuser währen immerdar, ihre Wohnungen bleiben für und für; und haben große Ehre auf Erden.
| קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות׃ |
12 Dennoch kann ein Mensch nicht bleiben in solchem Ansehen, sondern muß davon wie ein Vieh.
| ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו׃ |
13 Dies ihr Tun ist eitel Torheit; doch loben's ihre Nachkommen mit ihrem Munde. (Sela)
| זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה׃ |
14 Sie liegen in der Hölle wie Schafe, der Tod weidet sie; aber die Frommen werden gar bald über sie herrschen, und ihr Trotz muß vergehen; in der Hölle müssen sie bleiben. (Sheol h7585)
| כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו׃ (Sheol h7585) |
15 Aber Gott wird meine Seele erlösen aus der Hölle Gewalt; denn er hat mich angenommen. (Sela) (Sheol h7585)
| אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה׃ (Sheol h7585) |
16 Laß dich's nicht irren, ob einer reich wird, ob die Herrlichkeit seines Hauses groß wird.
| אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו׃ |
17 Denn er wird nichts in seinem Sterben mitnehmen, und seine Herrlichkeit wird ihm nicht nachfahren.
| כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו׃ |
18 Er tröstet sich wohl dieses guten Lebens, und man preiset's, wenn einer sich gütlich tut;
| כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך׃ |
19 aber doch fahren sie ihren Vätern nach und sehen das Licht nimmermehr.
| תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור׃ |
20 Kurz, wenn ein Mensch in Ansehen ist und hat keinen Verstand, so fährt er davon wie ein Vieh.
| אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו׃ |
