Psalm 139
1 Ein Psalm Davids, vorzusingen. HERR, Du erforschest mich und kennest mich.
| למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃ |
2 Ich sitze oder stehe auf, so weißt du es; du verstehst meine Gedanken von ferne.
| אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃ |
3 Ich gehe oder liege, so bist du um mich und siehst alle meine Wege.
| ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃ |
4 Denn siehe, es ist kein Wort auf meiner Zunge, das du, HERR, nicht alles wissest.
| כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃ |
5 Von allen Seiten umgibst du mich und hältst deine Hand über mir.
| אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃ |
6 Solche Erkenntnis ist mir zu wunderbar und zu hoch; ich kann sie nicht begreifen.
| פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃ |
7 Wo soll ich hin gehen vor deinem Geist, und wo soll ich hin fliehen vor deinem Angesicht?
| אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃ |
8 Führe ich gen Himmel, so bist du da. Bettete ich mir in die Hölle, siehe, so bist du auch da. (Sheol h7585)
| אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃ (Sheol h7585) |
9 Nähme ich Flügel der Morgenröte und bliebe am äußersten Meer,
| אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃ |
10 so würde mich doch deine Hand daselbst führen und deine Rechte mich halten.
| גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃ |
11 Spräche ich: Finsternis möge mich decken! so muß die Nacht auch Licht um mich sein.
| ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃ |
12 Denn auch Finsternis ist nicht finster bei dir, und die Nacht leuchtet wie der Tag, Finsternis ist wie das Licht.
| גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃ |
13 Denn du hast meine Nieren bereitet und hast mich gebildet im Mutterleib.
| כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃ |
14 Ich danke dir dafür, daß ich wunderbar gemacht bin; wunderbar sind deine Werke, und das erkennt meine Seele wohl.
| אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃ |
15 Es war dir mein Gebein nicht verhohlen, da ich im Verborgenen gemacht ward, da ich gebildet ward unten in der Erde.
| לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃ |
16 Deine Augen sahen mich, da ich noch unbereitet war, und alle Tage waren auf dein Buch geschrieben, die noch werden sollten, als derselben keiner da war.
| גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃ |
17 Aber wie köstlich sind vor mir, Gott, deine Gedanken! Wie ist ihrer so eine große Summe!
| ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃ |
18 Sollte ich sie zählen, so würde ihrer mehr sein denn des Sandes. Wenn ich aufwache, bin ich noch bei dir.
| אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃ |
19 Ach Gott, daß du tötetest die Gottlosen, und die Blutgierigen von mir weichen müßten!
| אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃ |
20 Denn sie reden von dir lästerlich, und deine Feinde erheben sich ohne Ursache.
| אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃ |
21 Ich hasse ja, HERR, die dich hassen, und es verdrießt mich an ihnen, daß sie sich wider dich setzen.
| הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃ |
22 Ich hasse sie im rechten Ernst; sie sind mir zu Feinden geworden.
| תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃ |
23 Erforsche mich, Gott, und erfahre mein Herz; prüfe mich und erfahre, wie ich's meine.
| חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃ |
24 Und siehe, ob ich auf bösem Wege bin, und leite mich auf ewigem Wege.
| וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃ |
