Job 39
1 Weißt du die Zeit, wann die Gemsen auf den Felsen gebären? oder hast du gemerkt, wann die Hinden schwanger gehen?
| הידעת--עת לדת יעלי-סלע חלל אילות תשמר |
2 Hast du gezählt ihre Monden, wann sie voll werden? oder weißt du die Zeit, wann sie gebären?
| תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה |
3 Sie beugen sich, lassen los ihre Jungen und werden los ihre Wehen.
| תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה |
4 Ihre Jungen werden feist und groß im Freien und gehen aus und kommen nicht wieder zu ihnen.
| יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא-שבו למו |
5 Wer hat den Wildesel so frei lassen gehen, wer hat die Bande des Flüchtigen gelöst,
| מי-שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח |
6 dem ich die Einöde zum Hause gegeben habe und die Wüste zur Wohnung?
| אשר-שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה |
7 Er verlacht das Getümmel der Stadt; das Pochen des Treibers hört er nicht.
| ישחק להמון קריה תשאות נגש לא ישמע |
8 Er schaut nach den Bergen, da seine Weide ist, und sucht, wo es grün ist.
| יתור הרים מרעהו ואחר כל-ירוק ידרוש |
9 Meinst du das Einhorn werde dir dienen und werde bleiben an deiner Krippe?
| היאבה רים עבדך אם-ילין על-אבוסך |
10 Kannst du ihm dein Seil anknüpfen, die Furchen zu machen, daß es hinter dir brache in Tälern?
| התקשר-רים בתלם עבתו אם-ישדד עמקים אחריך |
11 Magst du dich auf das Tier verlassen, daß es so stark ist, und wirst es dir lassen arbeiten?
| התבטח-בו כי-רב כחו ותעזב אליו יגיעך |
12 Magst du ihm trauen, daß es deinen Samen dir wiederbringe und in deine Scheune sammle?
| התאמין בו כי-ישוב (ישיב) זרעך וגרנך יאסף |
13 Der Fittich des Straußes hebt sich fröhlich. Dem frommen Storch gleicht er an Flügeln und Federn.
| כנף-רננים נעלסה אם-אברה חסידה ונצה |
14 Doch läßt er seine Eier auf der Erde und läßt sie die heiße Erde ausbrüten.
| כי-תעזב לארץ בציה ועל-עפר תחמם |
15 Er vergißt, daß sie möchten zertreten werden und ein wildes Tier sie zerbreche.
| ותשכח כי-רגל תזורה וחית השדה תדושה |
16 Er wird so hart gegen seine Jungen, als wären sie nicht sein, achtet's nicht, daß er umsonst arbeitet.
| הקשיח בניה ללא-לה לריק יגיעה בלי-פחד |
17 Denn Gott hat ihm die Weisheit genommen und hat ihm keinen Verstand zugeteilt.
| כי-השה אלוה חכמה ולא-חלק לה בבינה |
18 Zu der Zeit, da er hoch auffährt, verlacht er beide, Roß und Mann.
| כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו |
19 Kannst du dem Roß Kräfte geben oder seinen Hals zieren mit seiner Mähne?
| התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה |
20 Läßt du es aufspringen wie die Heuschrecken? Schrecklich ist sein prächtiges Schnauben.
| התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה |
21 Es stampft auf den Boden und ist freudig mit Kraft und zieht aus, den Geharnischten entgegen.
| יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת-נשק |
22 Es spottet der Furcht und erschrickt nicht und flieht vor dem Schwert nicht,
| ישחק לפחד ולא יחת ולא-ישוב מפני-חרב |
23 wenngleich über ihm klingt der Köcher und glänzen beide, Spieß und Lanze.
| עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון |
24 Es zittert und tobt und scharrt in die Erde und läßt sich nicht halten bei der Drommete Hall.
| ברעש ורגז יגמא-ארץ ולא-יאמין כי-קול שופר |
25 So oft die Drommete klingt, spricht es: Hui! und wittert den Streit von ferne, das Schreien der Fürsten und Jauchzen.
| בדי שפר יאמר האח-- ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה |
26 Fliegt der Habicht durch deinen Verstand und breitet seine Flügel gegen Mittag?
| המבינתך יאבר-נץ יפרש כנפו לתימן |
27 Fliegt der Adler auf deinen Befehl so hoch, daß er sein Nest in der Höhe macht?
| אם-על-פיך יגביה נשר וכי ירים קנו |
28 In den Felsen wohnt er und bleibt auf den Zacken der Felsen und auf Berghöhen.
| סלע ישכן ויתלנן-- על שן-סלע ומצודה |
29 Von dort schaut er nach der Speise, und seine Augen sehen ferne.
| משם חפר-אכל למרחוק עיניו יביטו |
30 Seine Jungen saufen Blut, und wo Erschlagene liegen, da ist er.
| ואפרחו יעלעו-דם ובאשר חללים שם הוא |
