Psalm 78
1 Eine Unterweisung Assaphs. Höre, mein Volk, mein Gesetz; neiget eure Ohren zu der Rede meines Mundes!
| משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי-פי |
2 Ich will meinen Mund auftun zu Sprüchen und alte Geschichte aussprechen,
| אפתחה במשל פי אביעה חידות מני-קדם |
3 die wir gehöret haben und wissen und unsere Väter uns erzählet haben,
| אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו-לנו |
4 daß wir's nicht verhalten sollen ihren Kindern, die hernach kommen, und verkündigen den Ruhm des HERRN und seine Macht und Wunder, die er getan hat.
| לא נכחד מבניהם-- לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאתיו אשר עשה |
5 Er richtete ein Zeugnis auf in Jakob und gab ein Gesetz in Israel, das er unsern Vätern gebot, zu lehren ihre Kinder,
| ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את-אבותינו-- להודיעם לבניהם |
6 auf daß die Nachkommen lerneten und die Kinder, die noch sollten geboren werden, wenn sie aufkämen, daß sie es auch ihren Kindern verkündigten,
| למען ידעו דור אחרון--בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם |
7 daß sie setzten auf Gott ihre Hoffnung und nicht vergäßen der Taten Gottes und seine Gebote hielten,
| וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי-אל ומצותיו ינצרו |
8 und nicht würden wie ihre Väter, eine abtrünnige und ungehorsame Art, welchen ihr Herz nicht fest war, und ihr Geist nicht treulich hielt an Gott;
| ולא יהיו כאבותם-- דור סורר ומרה דור לא-הכין לבו ולא-נאמנה את-אל רוחו |
9 wie die Kinder Ephraim, so geharnischt den Bogen führeten, abfielen zur Zeit des Streits.
| בני-אפרים נושקי רומי-קשת הפכו ביום קרב |
10 Sie hielten den Bund Gottes nicht und wollten nicht in seinem Gesetz wandeln,
| לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת |
11 und vergaßen seiner Taten und seiner Wunder, die er ihnen erzeiget hatte.
| וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם |
12 Vor ihren Vätern tat er Wunder in Ägyptenland, im Felde Zoan.
| נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה-צען |
13 Er zerteilete das Meer und ließ sie durchhin gehen; und stellete das Wasser wie eine Mauer.
| בקע ים ויעבירם ויצב-מים כמו-נד |
14 Er leitete sie des Tages mit einer Wolke und des Nachts mit einem hellen Feuer.
| וינחם בענן יומם וכל-הלילה באור אש |
15 Er riß die Felsen in der Wüste und tränkete sie mit Wasser die Fülle;
| יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה |
16 und ließ Bäche aus dem Felsen fließen, daß sie hinabflossen wie Wasserströme.
| ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים |
17 Noch sündigten sie weiter wider ihn und erzürneten den höchsten in der Wüste;
| ויוסיפו עוד לחטא-לו-- למרות עליון בציה |
18 und versuchten Gott in ihrem Herzen, daß sie Speise forderten für ihre Seelen;
| וינסו-אל בלבבם-- לשאל-אכל לנפשם |
19 und redeten wider Gott und sprachen: Ja, Gott sollte wohl können einen Tisch bereiten in der Wüste!
| וידברו באלהים אמרו היוכל אל--לערך שלחן במדבר |
20 Siehe, er hat wohl den Felsen geschlagen, daß Wasser flossen und Bäche sich ergossen; aber wie kann er Brot geben und seinem Volk Fleisch verschaffen?
| הן הכה-צור ויזובו מים-- ונחלים ישטפו הגם-לחם יוכל תת אם-יכין שאר לעמו |
21 Da nun das der HERR hörete, entbrannte er, und Feuer ging an in Jakob und Zorn kam über Israel,
| לכן שמע יהוה-- ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם-אף עלה בישראל |
22 daß sie nicht glaubeten an Gott und hoffeten nicht auf seine Hilfe.
| כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו |
23 Und er gebot den Wolken droben und tat auf die Türen des Himmels;
| ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח |
24 und ließ das Man auf sie regnen, zu essen, und gab ihnen Himmelbrot.
| וימטר עליהם מן לאכל ודגן-שמים נתן למו |
25 Sie aßen Engelbrot; er sandte ihnen Speise die Fülle.
| לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע |
26 Er ließ weben den Ostwind unter dem Himmel und erregte durch seine Stärke den Südwind.
| יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן |
27 Und ließ Fleisch auf sie regnen wie Staub und Vögel wie Sand am Meer;
| וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף |
28 und ließ sie fallen unter ihr Lager allenthalben, da sie wohneten.
| ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו |
29 Da aßen sie und wurden allzu satt; er ließ sie ihre Lust büßen.
| ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם |
30 Da sie nun ihre Lust gebüßet hatten und sie noch davon aßen,
| לא-זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם |
31 da kam der Zorn Gottes über sie und erwürgete die Vornehmsten unter ihnen und schlug danieder die Besten in Israel.
| ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע |
32 Aber über das alles sündigten sie noch mehr und glaubten nicht an seine Wunder.
| בכל-זאת חטאו-עוד ולא-האמינו בנפלאותיו |
33 Darum ließ er sie dahinsterben, daß sie nichts erlangeten, und mußten ihr Leben lang geplaget sein.
| ויכל-בהבל ימיהם ושנותם בבהלה |
34 Wenn er sie erwürgete, suchten sie ihn und kehreten sich frühe zu Gott
| אם-הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו-אל |
35 und gedachten, daß Gott ihr Hort ist und Gott der Höchste ihr Erlöser ist,
| ויזכרו כי-אלהים צורם ואל עליון גאלם |
36 und heuchelten ihm mit ihrem Munde und logen ihm mit ihrer Zunge.
| ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו-לו |
37 Aber ihr Herz war nicht fest an ihm und hielten nicht treulich an seinem Bunde.
| ולבם לא-נכון עמו ולא נאמנו בבריתו |
38 Er aber war barmherzig und vergab die Missetat und vertilgte sie nicht; und wendete oft seinen Zorn ab und ließ nicht seinen ganzen Zorn gehen.
| והוא רחום יכפר עון-- ולא-ישחית והרבה להשיב אפו ולא-יעיר כל-חמתו |
39 Denn er gedachte, daß sie Fleisch sind, ein Wind, der dahinfähret und nicht wiederkommt.
| ויזכר כי-בשר המה רוח הולך ולא ישוב |
40 Sie erzürneten ihn gar oft in der Wüste und entrüsteten ihn in der Einöde.
| כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון |
41 Sie versuchten Gott immer wieder und meisterten den Heiligen in Israel.
| וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו |
42 Sie dachten nicht an seine Hand des Tages, da er sie erlösete von den Feinden,
| לא-זכרו את-ידו יום אשר-פדם מני-צר |
43 wie er denn seine Zeichen in Ägypten getan hatte und seine Wunder im Lande Zoan,
| אשר-שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה-צען |
44 da er ihr Wasser in Blut wandelte, daß sie ihre Bäche nicht trinken konnten;
| ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל-ישתיון |
45 da er Ungeziefer unter sie schickte, die sie fraßen, und Kröten, die sie verderbeten,
| ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם |
46 und gab ihr Gewächs den Raupen und ihre Saat den Heuschrecken;
| ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה |
47 da er ihre Weinstöcke mit Hagel schlug und ihre Maulbeerbäume mit Schloßen;
| יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל |
48 da er ihr Vieh schlug mit Hagel und ihre Herden mit Strahlen;
| ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים |
49 da er böse Engel unter sie sandte in seinem grimmigen Zorn und ließ sie toben und wüten und Leid tun;
| ישלח-בם חרון אפו--עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים |
50 da er seinen Zorn ließ fortgehen und ihre Seelen vor dem Tode nicht verschonete und ließ ihr Vieh an der Pestilenz sterben;
| יפלס נתיב לאפו לא-חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר |
51 da er alle Erstgeburt in Ägypten schlug, die ersten Erben in den Hütten Hams.
| ויך כל-בכור במצרים ראשית אונים באהלי-חם |
52 Und ließ sein Volk ausziehen wie Schafe und führete sie wie eine Herde in der Wüste.
| ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר |
53 Und er leitete sie sicher, daß sie sich nicht fürchteten; aber ihre Feinde bedeckte das Meer.
| וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כסה הים |
54 Und brachte sie in seine heilige Grenze, zu diesem Berge, den seine Rechte erworben hat.
| ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו |
55 Und vor ihnen her die Völker und ließ ihnen das Erbe austeilen und ließ in jener Hütten die Stämme Israels wohnen.
| ויגרש מפניהם גוים-- ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל |
56 Aber sie versuchten und erzürneten Gott, den Höchsten, und hielten seine Zeugnisse nicht;
| וינסו וימרו את-אלהים עליון ועדותיו לא שמרו |
57 und fielen zurück und verachteten alles, wie ihre Väter, und hielten nicht, gleichwie ein loser Bogen;
| ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה |
58 und erzürneten ihn mit ihren Höhen und reizeten ihn mit ihren Götzen.
| ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו |
59 Und da das Gott hörete, entbrannte er und verwarf Israel sehr,
| שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל |
60 daß er Seine Wohnung zu Silo ließ fahren, die Hütte, da er unter Menschen wohnete;
| ויטש משכן שלו אהל שכן באדם |
61 und gab ihre Macht ins Gefängnis und ihre HERRLIchkeit in die Hand des Feindes;
| ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד-צר |
62 und übergab sein Volk ins Schwert und entbrannte über sein Erbe.
| ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר |
63 Ihre junge Mannschaft fraß das Feuer, und ihre Jungfrauen mußten ungefreiet bleiben.
| בחוריו אכלה-אש ובתולתיו לא הוללו |
64 Ihre Priester fielen durchs Schwert, und waren keine Witwen, die da weinen sollten.
| כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה |
65 Und der HERR erwachte wie ein Schlafender, wie ein Starker jauchzet, der vom Wein kommt,
| ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין |
66 und schlug seine Feinde von hinten und hängete ihnen eine ewige Schande an.
| ויך-צריו אחור חרפת עולם נתן למו |
67 Und verwarf die Hütte Josephs und erwählte nicht den Stamm Ephraim,
| וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר |
68 sondern erwählete den Stamm Juda, den Berg Zion, welchen er liebte.
| ויבחר את-שבט יהודה את-הר ציון אשר אהב |
69 Und bauete sein Heiligtum hoch, wie ein Land, das ewiglich fest stehen soll.
| ויבן כמו-רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם |
70 Und erwählete seinen Knecht David und nahm ihn von den Schafställen;
| ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן |
71 von den säugenden Schafen holte er ihn, daß er sein Volk Jakob weiden sollte und sein Erbe Israel.
| מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו |
72 Und er weidete sie auch mit aller Treue und regierte sie mit allem Fleiß.
| וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם |
