Psalm 59
1 Ein gülden Kleinod Davids, daß er nicht umkäme, da Saul hinsandte und ließ sein Haus bewahren, daß er ihn tötete. Errette mich, mein Gott, von meinen Feinden und schütze mich vor denen, so sich wider mich setzen!
| למנצח אל תשחת לדוד מכתם בשלח שאול וישמרו את הבית להמיתו הצילני מאיבי אלהי ממתקוממי תשגבני׃ |
2 Errette mich von den Übeltätern und hilf mir von den Blutgierigen!
| הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני׃ |
3 Denn siehe, HERR, sie lauern auf meine Seele; die Starken sammeln sich wider mich ohne meine Schuld und Missetat.
| כי הנה ארבו לנפשי יגורו עלי עזים לא פשעי ולא חטאתי יהוה׃ |
4 Sie laufen ohne meine Schuld und bereiten sich. Erwache und begegne mir und siehe drein!
| בלי עון ירוצון ויכוננו עורה לקראתי וראה׃ |
5 Du, HERR, Gott Zebaoth, Gott Israels, wache auf und suche heim alle Heiden; sei der keinem gnädig, die so verwegene Übeltäter sind! (Sela)
| ואתה יהוה אלהים צבאות אלהי ישראל הקיצה לפקד כל הגוים אל תחן כל בגדי און סלה׃ |
6 Des Abends laß sie wiederum auch heulen wie die Hunde und in der Stadt umherlaufen.
| ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר׃ |
7 Siehe, sie plaudern miteinander; Schwerter sind in ihren Lippen: Wer sollt es hören?
| הנה יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם כי מי שמע׃ |
8 Aber du, HERR, wirst ihrer lachen und aller Heiden spotten.
| ואתה יהוה תשחק למו תלעג לכל גוים׃ |
9 Vor ihrer Macht halt ich mich zu dir; denn Gott ist mein Schutz.
| עזו אליך אשמרה כי אלהים משגבי׃ |
10 Gott erzeigt mir reichlich seine Güte; Gott läßt mich meine Lust sehen an meinen Feinden.
| אלהי חסדו יקדמני אלהים יראני בשררי׃ |
11 Erwürge sie nicht, daß es mein Volk nicht vergesse; zerstreue sie aber mit deiner Macht, HERR, unser Schild, und stoße sie hinunter!
| אל תהרגם פן ישכחו עמי הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני׃ |
12 Ihre Lehre ist eitel Sünde, und verharren in ihrer Hoffart und predigen eitel Fluchen und Widersprechen.
| חטאת פימו דבר שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו׃ |
13 Vertilge sie ohne alle Gnade! Vertilge sie, daß sie nichts seien und inne werden, daß Gott HERRSCher sei in Jakob, in aller Welt. (Sela)
| כלה בחמה כלה ואינמו וידעו כי אלהים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה׃ |
14 Des Abends laß sie wiederum auch heulen wie die Hunde und in der Stadt umherlaufen.
| וישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר׃ |
15 Laß sie hin und herlaufen um Speise und murren, wenn sie nicht satt werden.
| המה ינועון לאכל אם לא ישבעו וילינו׃ |
16 Ich aber will von deiner Macht singen und des Morgens rühmen deine Güte; denn du bist mein Schutz und Zuflucht in meiner Not.
| ואני אשיר עזך וארנן לבקר חסדך כי היית משגב לי ומנוס ביום צר לי׃ |
| עזי אליך אזמרה כי אלהים משגבי אלהי חסדי׃ |
