Psalm 56
1 Ein gülden Kleinod Davids von der stummen Taube unter den Fremden, da ihn die Philister griffen zu Gath. Gott, sei mir gnädig, denn Menschen wollen mich versenken; täglich streiten sie und ängsten mich.
| למנצח על-יונת אלם רחקים-- לדוד מכתם באחז אותו פלשתים בגת ב חנני אלהים כי-שאפני אנוש כל-היום לחם ילחצני |
2 Meine Feinde versenken mich täglich; denn viele streiten wider mich stolziglich.
| שאפו שוררי כל-היום כי-רבים לחמים לי מרום |
3 Wenn ich mich fürchte, hoffe ich auf dich.
| יום אירא-- אני אליך אבטח |
4 Ich will Gottes Wort rühmen; auf Gott will ich hoffen und mich nicht fürchten; was sollte mir Fleisch tun?
| באלהים אהלל דברו באלהים בטחתי לא אירא מה-יעשה בשר לי |
5 Täglich fechten sie meine Worte an; all ihre Gedanken sind, daß sie mir übel tun.
| כל-היום דברי יעצבו עלי כל-מחשבתם לרע |
6 Sie halten zuhauf und lauern und haben acht auf meine Fersen, wie sie meine Seele erhaschen.
| יגורו יצפינו (יצפונו)--המה עקבי ישמרו כאשר קוו נפשי |
7 Was sie Böses tun, das ist schon vergeben. Gott, stoße solche Leute ohne alle Gnade hinunter!
| על-און פלט-למו באף עמים הורד אלהים |
8 Zähle meine Flucht, fasse meine Tränen in deinen Sack! Ohne Zweifel, du zählest sie.
| נדי ספרתה-אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך |
9 Dann werden sich meine Feinde müssen zurückkehren, wenn ich rufe; so werde ich inne, daß du mein Gott bist.
| אז ישובו אויבי אחור ביום אקרא זה-ידעתי כי-אלהים לי |
10 Ich will rühmen Gottes Wort, ich will rühmen des HERRN Wort.
| באלהים אהלל דבר ביהוה אהלל דבר |
11 Auf Gott hoffe ich und fürchte mich nicht; was können mir die Menschen tun?
| באלהים בטחתי לא אירא מה-יעשה אדם לי |
12 Ich habe dir, Gott, gelobet, daß ich dir danken will.
| עלי אלהים נדריך אשלם תודת לך |
| כי הצלת נפשי ממות-- הלא רגלי מדחי להתהלך לפני אלהים-- באור החיים |
