Psalm 31
1 Ein Psalm Davids, vorzusingen. HERR, auf dich traue ich. Laß mich nimmermehr zuschanden werden; errette mich durch deine Gerechtigkeit!
| למנצח מזמור לדוד ב בך-יהוה חסיתי אל-אבושה לעולם בצדקתך פלטני |
2 Neige deine Ohren zu mir, eilend hilf mir! Sei mir ein starker Fels und eine Burg, daß du mir helfest.
| הטה אלי אזנך-- מהרה הצילני היה לי לצור-מעוז--לבית מצודות להושיעני |
3 Denn du bist mein Fels und meine Burg, und um deines Namens willen wollest du mich leiten und führen.
| כי-סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני |
4 Du wollest mich aus dem Netze ziehen, das sie mir gestellet haben; denn du bist meine Stärke.
| תוציאני--מרשת זו טמנו לי כי-אתה מעוזי |
5 In deine Hände befehle ich meinen Geist; du hast mich erlöset, HERR, du treuer Gott.
| בידך אפקיד רוחי פדית אותי יהוה--אל אמת |
6 Ich hasse, die da halten auf lose Lehre; ich hoffe aber auf den HERRN.
| שנאתי השמרים הבלי-שוא ואני אל-יהוה בטחתי |
7 Ich freue mich und bin fröhlich über deiner Güte, daß du mein Elend ansiehest und erkennest meine Seele in der Not
| אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את-עניי ידעת בצרות נפשי |
8 und übergibst mich nicht in die Hände des Feindes; du stellest meine Füße auf weiten Raum.
| ולא הסגרתני ביד-אויב העמדת במרחב רגלי |
9 HERR, sei mir gnädig, denn mir ist angst; meine Gestalt ist verfallen vor Trauern, dazu meine Seele und mein Bauch.
| חנני יהוה כי צר-לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני |
10 Denn mein Leben hat abgenommen vor Trübnis und meine Zeit vor Seufzen; meine Kraft ist verfallen vor meiner Missetat, und meine Gebeine sind verschmachtet.
| כי כלו ביגון חיי-- ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו |
11 Es gehet mir so übel, daß ich bin eine große Schmach worden meinen Nachbarn und eine Scheu meinen Verwandten; die mich sehen auf der Gasse, fliehen vor mir.
| מכל-צררי הייתי חרפה ולשכני מאד-- ופחד למידעי ראי בחוץ-- נדדו ממני |
12 Mein ist vergessen im Herzen wie eines Toten; ich bin worden wie ein zerbrochen Gefäß.
| נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד |
13 Denn viele schelten mich übel, daß jedermann sich vor mir scheuet; sie ratschlagen miteinander über mich und denken mir das Leben zu nehmen.
| כי שמעתי דבת רבים-- מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו |
14 Ich aber, HERR, hoffe auf dich und spreche: Du bist mein Gott.
| ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה |
15 Meine Zeit stehet in deinen Händen. Errette mich von der Hand meiner Feinde und von denen, die mich verfolgen.
| בידך עתתי הצילני מיד-אויבי ומרדפי |
16 Laß leuchten dein Antlitz über deinen Knecht; hilf mir durch deine Güte!
| האירה פניך על-עבדך הושיעני בחסדך |
17 HERR, laß mich nicht zuschanden werden; denn ich rufe dich an. Die Gottlosen müssen zuschanden und geschweiget werden in der Hölle. (Sheol h7585)
| יהוה--אל-אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול (Sheol h7585) |
18 Verstummen müssen falsche Mäuler, die da reden wider den Gerechten, steif, stolz und höhnisch.
| תאלמנה שפתי-שקר הדברות על-צדיק עתק--בגאוה ובוז |
19 Wie groß ist deine Güte, die du verborgen hast denen, die dich fürchten, und erzeigest denen, die vor den Leuten auf dich trauen.
| מה רב-טובך אשר-צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם |
20 Du verbirgest sie heimlich bei dir vor jedermanns Trotz; du verdeckest sie in der Hütte vor den zänkischen Zungen.
| תסתירם בסתר פניך-- מרכסי-איש תצפנם בסכה מריב לשנות |
21 Gelobet sei der HERR, daß er hat eine wunderliche Güte mir bewiesen in einer festen Stadt!
| ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור |
22 Denn ich sprach in meinem Zagen: Ich bin von deinen Augen verstoßen; dennoch höretest du meines Flehens Stimme, da ich zu dir schrie.
| ואני אמרתי בחפזי-- נגרזתי מנגד עיניך אכן--שמעת קול תחנוני בשועי אליך |
23 Liebet den HERRN, alle seine Heiligen! Die Gläubigen behütet der HERR und vergilt reichlich dem, der Hochmut übet.
| אהבו את-יהוה כל-חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על-יתר עשה גאוה |
| חזקו ויאמץ לבבכם-- כל-המיחלים ליהוה |
