< Psalm 102 >

1 Ein Gebet des Elenden, so er betrübt ist und seine Klage vor dem HERRN ausschüttet. HERR, höre mein Gebet und laß mein Schreien zu dir kommen!
תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃
2 Verbirg dein Antlitz nicht vor mir in der Not; neige deine Ohren zu mir; wenn ich dich anrufe, so erhöre mich bald!
אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃
3 Denn meine Tage sind vergangen wie ein Rauch, und meine Gebeine sind verbrannt wie ein Brand.
כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃
4 Mein Herz ist geschlagen und verdorret wie Gras, daß ich auch vergesse, mein Brot zu essen.
הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃
5 Mein Gebein klebt an meinem Fleisch vor Heulen und Seufzen.
מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃
6 Ich bin gleich wie eine Rohrdommel in der Wüste; ich bin gleich wie ein Käuzlein in den verstörten Stätten.
דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃
7 Ich wache und bin wie ein einsamer Vogel auf dem Dache.
שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃
8 Täglich schmähen mich meine Feinde; und die mich spotten, schwören bei mir.
כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃
9 Denn ich esse Asche wie Brot und mische meinen Trank mit Weinen
כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃
10 vor deinem Dräuen und Zorn, daß du mich aufgehoben und zu Boden gestoßen hast.
מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃
11 Meine Tage sind dahin wie ein Schatten; und ich verdorre wie Gras.
ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃
12 Du aber, HERR, bleibest ewiglich und dein Gedächtnis für und für.
ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃
13 Du wollest dich aufmachen und über Zion erbarmen; denn es ist Zeit, daß du ihr gnädig seiest, und die Stunde ist kommen.
אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃
14 Denn deine Knechte wollten gerne, daß sie gebauet würde, und sähen gerne, daß ihre Steine und Kalk zugerichtet würden;
כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃
15 daß die Heiden den Namen des HERRN fürchten und alle Könige auf Erden deine Ehre;
וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃
16 daß der HERR Zion bauet und erscheinet in seiner Ehre.
כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃
17 Er wendet sich zum Gebet der Verlassenen und verschmähet ihr Gebet nicht.
פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃
18 Das werde geschrieben auf die Nachkommen; und das Volk, das geschaffen soll werden, wird den HERRN loben.
תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃
19 Denn er schauet von seiner heiligen Höhe, und der HERR siehet vom Himmel auf Erden,
כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃
20 daß er das Seufzen des Gefangenen höre und losmache die Kinder des Todes,
לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃
21 auf daß sie zu Zion predigen den Namen des HERRN und sein Lob zu Jerusalem,
לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃
22 wenn die Völker zusammenkommen und die Königreiche, dem HERRN zu dienen.
בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃
23 Er demütiget auf dem Wege meine Kraft; er verkürzet meine Tage.
ענה בדרך כחו קצר ימי׃
24 Ich sage: Mein Gott, nimm mich nicht weg in der Hälfte meiner Tage! Deine Jahre währen für und für.
אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃
25 Du hast vorhin die Erde gegründet, und die Himmel sind deiner Hände Werk.
לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃
26 Sie werden vergehen, aber du bleibest. Sie werden alle veralten wie ein Gewand; sie werden verwandelt wie ein Kleid, wenn du sie verwandeln wirst.
המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃
27 Du aber bleibest, wie du bist, und deine Jahre nehmen kein Ende.
ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃
בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃

< Psalm 102 >