Sprueche 31
1 Dies sind die Worte des Königs Lamuel, die Lehre, die ihn seine Mutter lehrete:
| דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו |
2 Ach, mein Auserwählter, ach, du Sohn meines Leibes, ach, mein gewünschter Sohn,
| מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי |
3 laß nicht den Weibern dein Vermögen und gehe die Wege nicht, darin sich die Könige verderben!
| אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין |
4 O, nicht den Königen, Lamuel, gib den Königen nicht Wein zu trinken noch den Fürsten stark Getränke.
| אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר |
5 Sie möchten trinken und der Rechte vergessen und verändern die Sache irgend der elenden Leute.
| פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני |
6 Gebet stark Getränke denen, die umkommen sollen, und den Wein den betrübten Seelen,
| תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש |
7 daß sie trinken und ihres Elendes vergessen und ihres Unglücks nicht mehr gedenken.
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד |
8 Tu deinen Mund auf für die Stummen und für die Sache aller, die verlassen sind.
| פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף |
9 Tu deinen Mund auf und richte recht und räche den Elenden und Armen.
| פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון |
10 Wem ein tugendsam Weib bescheret ist, die ist viel edler denn die köstlichsten Perlen.
| אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה |
11 Ihres Mannes Herz darf sich auf sie verlassen, und Nahrung wird ihm nicht mangeln.
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר |
12 Sie tut ihm Liebes und kein Leides sein Leben lang.
| גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה |
13 Sie gehet mit Wolle und Flachs um und arbeitet gerne mit ihren Händen.
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה |
14 Sie ist wie ein Kaufmannsschiff, das seine Nahrung von ferne bringt.
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה |
15 Sie stehet des Nachts auf und gibt Futter ihrem Hause und Essen ihren Dirnen.
| ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה |
16 Sie denkt nach einem Acker und kauft ihn und pflanzt einen Weinberg von den Früchten ihrer Hände.
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם |
17 Sie gürtet ihre Lenden fest und stärkt ihre Arme.
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה |
18 Sie merkt, wie ihr Handel Frommen bringt; ihre Leuchte verlöscht des Nachts nicht.
| טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה |
19 Sie streckt ihre Hand nach dem Rocken, und ihre Finger fassen die Spindel.
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך |
20 Sie breitet ihre Hände aus zu dem Armen und reichet ihre Hand dem Dürftigen.
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון |
21 Sie fürchtet ihres Hauses nicht vor dem Schnee, denn ihr ganzes Haus hat zwiefache Kleider.
| לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים |
22 Sie macht ihr selbst Decken; weiße Seide und Purpur ist ihr Kleid.
| מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה |
23 Ihr Mann ist berühmt in den Toren, wenn er sitzt bei den Ältesten des Landes.
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ |
24 Sie macht einen Rock und verkauft ihn; einen Gürtel gibt sie dem Krämer.
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני |
25 Ihr Schmuck ist, daß sie reinlich und fleißig ist; und wird hernach lachen.
| עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון |
26 Sie tut ihren Mund auf mit Weisheit, und auf ihrer Zunge ist holdselige Lehre.
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה |
27 Sie schauet, wie es in ihrem Hause zugehet, und isset ihr Brot nicht mit Faulheit.
| צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל |
28 Ihre Söhne kommen auf und preisen sie selig; ihr Mann lobt sie.
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה |
29 Viele Töchter bringen Reichtum; du aber übertriffst sie alle.
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה |
30 Lieblich und schön sein ist nichts; ein Weib, das den HERRN fürchtet, soll man loben.
| שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל |
31 Sie wird gerühmt werden von den Früchten ihrer Hände; und ihre Werke werden sie loben in den Toren.
| תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה |
