Klagelieder 5
1 Gedenke, HERR, wie es uns gehet; schau und siehe an unsere Schmach!
| זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו |
2 Unser Erbe ist den Fremden zuteil worden und unsere Häuser den Ausländern.
| נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים |
3 Wir sind Waisen und haben keinen Vater; unsere Mütter sind wie Witwen.
| יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות |
4 Unser eigen Wasser müssen wir um Geld trinken; unser Holz muß man bezahlt bringen lassen.
| מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו |
5 Man treibt uns über Hals, und wenn wir schon müde sind, läßt man uns doch keine Ruhe.
| על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו |
6 Wir haben uns müssen Ägypten und Assur ergeben, auf daß wir doch Brot satt zu essen haben.
| מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם |
7 Unsere Väter haben gesündiget und sind nicht mehr vorhanden; und wir müssen ihre Missetat entgelten.
| אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו |
8 Knechte herrschen über uns, und ist niemand, der uns von ihrer Hand errette.
| עבדים משלו בנו פרק אין מידם |
9 Wir müssen unser Brot mit Fahr unsers Lebens holen vor dem Schwert in der Wüste.
| בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר |
10 Unsere Haut ist verbrannt wie in einem Ofen vor dem greulichen Hunger.
| עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב |
11 Sie haben die Weiber zu Zion geschwächt und die Jungfrauen in den Städten Judas.
| נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה |
12 Die Fürsten sind von ihnen gehenket, und die Person der Alten hat man nicht geehret.
| שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו |
13 Die Jünglinge haben Mühlsteine müssen tragen und die Knaben über dem Holztragen straucheln.
| בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו |
14 Es sitzen die Alten nicht mehr unter dem Tor, und die Jünglinge treiben kein Saitenspiel mehr.
| זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם |
15 Unsers Herzens Freude hat ein Ende, unser Reigen ist in Wehklagen verkehret.
| שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו |
16 Die Krone unsers Haupts ist abgefallen. O wehe, daß wir so gesündiget haben!
| נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו |
17 Darum ist auch unser Herz betrübt, und unsere Augen sind finster worden
| על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו |
18 um des Berges Zions willen, daß er so wüst liegt, daß die Füchse darüberlaufen.
| על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו |
19 Aber du, HERR, der du ewiglich bleibest und dein Thron für und für,
| אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור |
20 warum willst du unser so gar vergessen und uns die Länge so gar verlassen?
| למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים |
21 Bringe uns, HERR, wieder zu dir, daß wir wieder heimkommen; verneue unsere Tage wie vor alters!
| השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם |
22 Denn du hast uns verworfen und bist allzusehr über uns erzürnet.
| כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד |
