Job 34
1 Und Elihu antwortete und sprach:
| ויען אליהוא ויאמר |
2 Höret, ihr Weisen, meine Rede, und ihr Verständigen, merket auf mich!
| שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי |
3 Denn das Ohr prüfet die Rede, und der Mund schmecket die Speise.
| כי-אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל |
4 Laßt uns ein Urteil erwählen, daß wir erkennen unter uns, was gut sei.
| משפט נבחרה-לנו נדעה בינינו מה-טוב |
5 Denn Hiob hat gesagt: Ich bin gerecht, und Gott weigert mir mein Recht.
| כי-אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי |
6 Ich muß lügen, ob ich wohl recht habe, und bin gequälet von meinen Pfeilen, ob ich wohl nichts verschuldet habe.
| על-משפטי אכזב אנוש חצי בלי-פשע |
7 Wer ist ein solcher wie Hiob, der da Spötterei trinket wie Wasser
| מי-גבר כאיוב ישתה-לעג כמים |
8 und auf dem Wege gehet mit den Übeltätern und wandelt mit den gottlosen Leuten?
| וארח לחברה עם-פעלי און וללכת עם-אנשי-רשע |
9 Denn er hat gesagt: Wenn jemand schon fromm ist, so gilt er doch nichts bei Gott.
| כי-אמר לא יסכן-גבר-- ברצתו עם-אלהים |
10 Darum höret mir zu, ihr weisen Leute: Es sei ferne, daß Gott sollte gottlos sein und der Allmächtige ungerecht,
| לכן אנשי לבב-- שמעו-לי חללה לאל מרשע ושדי מעול |
11 sondern er vergilt dem Menschen, danach er verdienet hat, und trifft einen jeglichen nach seinem Tun.
| כי פעל אדם ישלם-לו וכארח איש ימצאנו |
12 Ohne Zweifel, Gott verdammet niemand mit Unrecht, und der Allmächtige beuget das Recht nicht.
| אף-אמנם אל לא-ירשיע ושדי לא-יעות משפט |
13 Wer hat, das auf Erden ist, verordnet, und wer hat den ganzen Erdboden gesetzt?
| מי-פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה |
14 So er sich's würde unterwinden, so würde er aller Geist und Odem zu sich sammeln.
| אם-ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף |
15 Alles Fleisch würde miteinander vergehen, und der Mensch würde wieder zu Asche werden.
| יגוע כל-בשר יחד ואדם על-עפר ישוב |
16 Hast du nun Verstand, so höre das und merke auf die Stimme meiner Rede.
| ואם-בינה שמעה-זאת האזינה לקול מלי |
17 Sollte einer darum das Recht zwingen, daß er's hasset? Und daß du stolz bist, solltest du darum den Gerechten verdammen?
| האף שונא משפט יחבוש ואם-צדיק כביר תרשיע |
18 Sollt einer zum Könige sagen: Du loser Mann! und zu den Fürsten: Ihr Gottlosen!?
| האמר למלך בליעל-- רשע אל-נדיבים |
19 Der doch nicht ansiehet die Person der Fürsten und kennet den HERRLIchen nicht mehr denn den Armen; denn sie sind alle seiner Hände Werk.
| אשר לא-נשא פני שרים ולא נכר-שוע לפני-דל כי-מעשה ידיו כלם |
20 Plötzlich müssen die Leute sterben und zu Mitternacht erschrecken und vergehen; die Mächtigen werden kraftlos weggenommen.
| רגע ימתו-- וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד |
21 Denn seine Augen sehen auf eines jeglichen Wege, und er schaut alle ihre Gänge.
| כי-עיניו על-דרכי-איש וכל-צעדיו יראה |
22 Es ist kein Finsternis noch Dunkel, daß sich da möchten verbergen die Übeltäter.
| אין-חשך ואין צלמות-- להסתר שם פעלי און |
23 Denn es wird niemand gestattet, daß er mit Gott rechte.
| כי לא על-איש ישים עוד-- להלך אל-אל במשפט |
24 Er bringet der Stolzen viel um, die nicht zu zählen sind, und stellet andere an ihre Statt,
| ירע כבירים לא-חקר ויעמד אחרים תחתם |
25 darum daß er kennet ihre Werke und kehret sie um des Nachts, daß sie zerschlagen werden.
| לכן--יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו |
26 Er wirft die Gottlosen über einen Haufen, da man's gerne siehet,
| תחת-רשעים ספקם-- במקום ראים |
27 darum daß sie von ihm weggewichen sind und verstunden seiner Wege keinen,
| אשר על-כן סרו מאחריו וכל-דרכיו לא השכילו |
28 daß das Schreien der Armen mußte vor ihn kommen, und er das Schreien der Elenden hörete.
| להביא עליו צעקת-דל וצעקת עניים ישמע |
29 Wenn er Frieden gibt, wer will verdammen? und wenn er das Antlitz verbirget, wer will ihn schauen unter den Völkern und Leuten?
| והוא ישקט ומי ירשע-- ויסתר פנים ומי ישורנו ועל-גוי ועל-אדם יחד |
30 Und läßt über sie regieren einen Heuchler, das Volk zu drängen.
| ממלך אדם חנף-- ממקשי עם |
31 Ich muß für Gott reden und kann's nicht lassen.
| כי-אל-אל האמר נשאתי-- לא אחבל |
32 Hab ich's nicht getroffen, so lehre du mich's besser; hab ich unrecht gehandelt, ich will's nicht mehr tun.
| בלעדי אחזה אתה הרני אם-עול פעלתי לא אסיף |
33 Man wartet der Antwort von dir, denn du verwirfst alles; und du hast's angefangen und nicht ich. Weißest du nun was, so sage an!
| המעמך ישלמנה כי-מאסת--כי-אתה תבחר ולא-אני ומה-ידעת דבר |
34 Weise Leute lasse ich mir sagen, und ein weiser Mann gehorchet mir.
| אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי |
35 Aber Hiob redete mit Unverstand, und seine Worte sind nicht klug.
| איוב לא-בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל |
36 Mein Vater! laß Hiob versucht werden bis ans Ende, darum daß er sich zu unrechten Leuten kehret.
| אבי--יבחן איוב עד-נצח על-תשבת באנשי-און |
37 Er hat über seine Sünde dazu noch gelästert; darum laß Ihn zwischen uns geschlagen werden und danach viel wider Gott plaudern.
| כי יסיף על-חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל |
