Job 30
1 Nun aber lachen mein, die jünger sind denn ich, welcher Väter ich verachtet hätte, zu stellen unter meine Schafhunde,
| ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני׃ |
2 welcher Vermögen ich für nichts hielt, die nicht zum Alter kommen konnten,
| גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃ |
3 die vor Hunger und Kummer einsam flohen in die Einöde, neulich verdorben und elend worden,
| בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃ |
4 die da Nesseln ausrauften um die Büsche, und Wacholderwurzel war ihre Speise;
| הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃ |
5 und wenn sie die herausrissen, jauchzeten sie drüber wie ein Dieb.
| מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃ |
6 An den grausamen Bächen wohneten sie, in den Löchern der Erde und Steinritzen.
| בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃ |
7 Zwischen den Büschen riefen sie und unter den Disteln sammelten sie,
| בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃ |
8 die Kinder loser und verachteter Leute, die die Geringsten im Lande waren.
| בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃ |
9 Nun bin ich ihr Saitenspiel worden und muß ihr Märlein sein.
| ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה׃ |
10 Sie haben einen Greuel an mir und machen sich ferne von mir und schonen nicht, vor meinem Angesicht zu speien.
| תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק׃ |
11 Sie haben mein Seil ausgespannet und mich zunichte gemacht und das Meine abgezäumet.
| כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו׃ |
12 Zur Rechten, da ich grünete, haben sie sich wieder mich gesetzt und haben meinen Fuß ausgestoßen; und haben über mich einen Weg gemacht, mich zu verderben.
| על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃ |
13 Sie haben meine Steige zerbrochen; es war ihnen so leicht, mich zu beschädigen, daß sie keiner Hilfe dazu bedurften.
| נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו׃ |
14 Sie sind kommen, wie zur weiten Lücke herein, und sind ohne Ordnung dahergefallen.
| כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃ |
15 Schrecken hat sich gegen mich gekehret und hat verfolget wie der Wind meine HERRLIchkeit und wie eine laufende Wolke meinen glückseligen Stand.
| ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי׃ |
16 Nun aber gießt sich aus meine Seele über mich, und mich hat ergriffen die elende Zeit.
| ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃ |
17 Des Nachts wird mein Gebein durchbohret allenthalben, und die mich jagen, legen sich nicht schlafen.
| לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃ |
18 Durch die Menge der Kraft werde ich anders und anders gekleidet; und man gürtet mich damit wie mit dem Loch meines Rocks.
| ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני׃ |
19 Man hat mich in Kot getreten und gleich geachtet dem Staub und Asche.
| הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃ |
20 Schreie ich zu dir, so antwortest du mir nicht; trete ich hervor, so achtest du nicht auf mich.
| אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי׃ |
21 Du bist mir verwandelt in einen Grausamen und zeigest deinen Gram an mir mit der Stärke deiner Hand.
| תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני׃ |
22 Du hebest mich auf und lässest mich auf dem Winde fahren und zerschmelzest mich kräftiglich.
| תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃ |
23 Denn ich weiß, du wirst mich dem Tode überantworten; da ist das bestimmte Haus aller Lebendigen.
| כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי׃ |
24 Doch wird er nicht die Hand ausstrecken ins Beinhaus, und werden nicht schreien vor seinem Verderben.
| אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע׃ |
25 Ich weinete ja in der harten Zeit, und meine Seele jammerte der Armen.
| אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון׃ |
26 Ich wartete des Guten, und kommt das Böse; ich hoffte aufs Licht, und kommt Finsternis.
| כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל׃ |
27 Meine Eingeweide sieden und hören nicht auf; mich hat überfallen die elende Zeit.
| מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני׃ |
28 Ich gehe schwarz einher, und brennet mich doch keine Sonne nicht; ich stehe auf in der Gemeine und schreie.
| קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃ |
29 Ich bin ein Bruder der Schlangen und ein Geselle der Straußen.
| אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה׃ |
30 Meine Haut über mir ist schwarz worden, und meine Gebeine sind verdorret vor Hitze.
| עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃ |
31 Meine Harfe ist eine Klage worden und meine Pfeife ein Weinen.
| ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃ |
